לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Hate to feel but can't stop


כינוי:  merry_

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

11/2008

היום הגשום ביותר בשנה.


כנראה שאני תמיד אזכור את היום הזה כיום הגשום ביותר בשנה.

ותמיד כשאני אזכר בזה, אני גם אזכר בכל מה שקרה שגרם לי לזכור את התאריך הזה. ואולי אני גם אשכח את היום הזה, כשיהיה משהו יותר חשוב לזכור.

זה קצת מצחיק להזכר במה שהיה פעם, בהתנהגות הילדותית שלי שעכשיו אני קצת מתביישת בה. ברצון הזה שהיה לי, באהבה החד צדדית הזאת שלא הרפיתי ממנה.

אפשר להגיד שזאת הייתה רדיפה מפגרת אחרי אשלייה ותקווה שמשהו יקרה, למרות שמראש ידעתי שאין שום סיכוי. והאמת היא שגם היה משהו נעים בבועה ההיא שלתוכה הכנסתי את עצמי. היה משהו נחמד ומנחם באותן המחשבות והרגשות שפתאום צצו. היה משהו נחמד בכל אותה התקופה, במיוחד בגלל ההרגשה הטובה שהייתה לי אחרי שהוכחתי לעצמי פעם אחרי פעם שאני כן מסוגלת לעשות דברים. ושבזמן האמת, למרות שאני ביישנית מאוד, אני יכולה לעשות מה שאני באמת רוצה.

לא, זה לא כל כך עזר לי כל הנחישות הזאת ומה שזה לא יהיה. ולא, אי אפשר להגיד שהשגתי את מה שרציתי, למרות שהייתה נשיקה. אבל בכל מקרה אני לא מתחרטת על זה, כי באיזשהו מקום זה לימד אותי משהו.

אני חושבת שתמיד יהיה לי משהו אליו, אפילו שלא היה בסיס לכל ה'אהבה חד צדדית הזאת' או איך שלא נקרא לזה. אפילו שזה היה בעיקר מבוסס על משיכה מטורפת שפשוט לא יכולתי לעמוד בפניה. אני חושבת שבכל זאת אם אני אהיה לידו שוב אני לא אצליח לדבר איתו, ואם אני אראה אותו אני ארגיש אולי לרגע קצר קצת פרפרים בבטן.

בסך הכל אפשר להגיד שעכשיו זה נשאר רק בגדר זיכרון שנחמד ואפילו מצחיק להזכר בו. כי כן, עשיתי הרבה מאוד פדיחות.

ואפילו שאני יודעת עכשיו שהוא לא רצה שום קשר איתי, אני מעדיפה לא להסתכל על הצד הזה, ולזכור את זה בדרך שלי. לפחות שמשהו יקרה בדרך שאני רוצה שיקרה.

אני לא יודעת, כנראה שיש לי משהו עם אהבות חד צדדיות. כנראה שאני מעדיפה את זה כי זה בטוח מבחינתי. כנראה שזה קורה בגלל הפחד המוזר הזה שיש לי. אני לא יודעת איך בדיוק להסביר את זה, אבל בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי באותה הסיטואציה בכל פעם מחדש.

אני רק יכולה להגיד שאני כן גאה בעצמי על זה שלפחות כן עשיתי כמה צעדים. שכן אמרתי מה שאני מרגישה, שכן עשיתי משהו כדי שזה יקרה. שכן רציתי ושכן הייתי מוכנה להתגבר על הפחד שלי אם רק הייתה ניתנת לי ההזדמנות.

עכשיו, נכון לעכשיו, אפשר להגיד שאני די נרתעת מזה. אני מפחדת להכנס למשהו, ואני בכלל מפחדת מהמצב שבו מישהו יתעניין בי ואני בו כי אז זה יוכל להוביל למשהו מתקדם יותר. ולמרות שכן הייתי רוצה, אפילו אפשר להגיד שמאוד, הפחד הזה מונע ממני אפילו לנסות.

אני מקווה שבעוד כמה זמן, אני אוכל לזכור את היום הזה רק בגלל שהוא היום הגשום ביותר בשנה, ולא בגלל שזה יום ההולדת שלו.

נכתב על ידי merry_ , 18/11/2008 21:37  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmerry_ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על merry_ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)