Hate to feel but can't stop |
כינוי:
merry_ בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 8/2008
-
הסוף הזה נשאר יותר מדי פתוח בשבילי בגלל כל האפשרויות שנתגלו פתאום. יותר מדי דברים קרו בשביל שאני אוכל לסיים את התקופה הזאת בלב שלם מבלי לרצות להביט אחורנית.
ומכל התקופה הזאת נשאר רק הזיכרון ומהדהדת בראש השאלה המעצבנת הזאת שלא עוזבת אותי 'מה אם' מה אם זה היה קורה יותר מוקדם ומה אם זה היה מתקדם הלאה ועובר את השלב
ההתחלתי שבו הכל נפסק. אני אומרת נפסק במכוון וזאת במטרה להדגיש את העובדה שזה לא היה רצוני. זה פסיבי זה קרה מעצמו, זה קרה כי זה מה שהיה צריך לקרות בזמן הזה. כי הזמן
של הסוף הגיע. וכמו שכל כך אופייני לי אני נאחזת ברגעים ההם שעכשיו מעלים בי חיוך מתוק שמהול בעצב וחושבת לעצמי למה זה לא קרה מוקדם יותר ונהיית עצובה בגלל העובדה שלא
תהיה לי הזדמנות שניה ובכלל לא תהיה לי ההזדמנות לדעת איך זה היה יכול להראות אם ואם ואם.
כנראה שאני אוהבת להכאיב לעצמי, אוהבת להוציא את עצמי כטיפשה הזאת שלא יודעת לזהות הזדמנויות שיכולות לעשות לי טוב ולא יודעת איך לפעול כדי שהן גם יצאו לפועל.
אז עכשיו כל מה שנשאר לי זה להמשיך הלאה ומדי פעם לעצור ולתהות. לגרום לעצמי להתחרט ולהתגעגע למשהו שכבר לא יחזור לעולם ולמשהו שבעצם אין לי מושג איך הוא יכל היה
להיות אילו באמת היה קורה.
זה לא מפתיע אותי וזאת לא הפעם הראשונה שבה אני מבינה על עצמי את מה אני מבינה עכשיו. למען האמת אני מבינה את זה בכל פעם מחדש כשאני מבינה שאני מפספסת הזדמנות
או שבעצם יותר נכון להגיד את זה בלשון עבר - פספסתי הזדמנות ואז אני נמצאת במצב שבו אין לי שום ברירה חוץ מלהתחרט על זה שאני זאת אני ועל העובדה שאני לא מצליחה או
שבעצם גם לא כל כך רוצה לשנות את הדברים האלה שבי שגורמים לי לסבול בכל פעם מחדש.
כל הדברים שאי פעם רציתי שיקרו התחילו לקרות בזמן האחרון ואני רק נותרתי עם המחשבה איך התמונה האישית שלי היתה נראית עכשיו אם זה לא היה החודש או בכלל הזמן האחרון
של כל אלה כולל אותי להיות ביחד.
כנראה שהכל היה שונה ואולי גם זאת סתם אשלייה אחת גדולה כדי שאני אוכל להאמין שאז היה יכול להיות טוב יותר מאשר עכשיו.
אז כמו בכל קטע שנגמר בסוף פתוח
-
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
