זה שינוי גדול מדי בשבילי ומשום מה במקום לנסות להתמודד ולהשלים עם המצב אני רק מדחיקה את זה ונזכרת בכל מיני רגעים יפים שהיו עד היום שבגלל המסגרת החדשה כבר לא יוכלו לחזור על עצמם. הבעיה היא שהיו יותר מדי רגעים כאלה, למשל אחד מהם היה ונגמר בשישי שבת האחרונים. זה קרוב מדי, ואולי זה תורם לעובדה שקצת קשה להתרגל לזה.
אני חושבת שהשינוי הזה יתבטא ברגעים הקטנים האלה שבהם פתאום אני ארגיש שאני צריכה את זה. במשך הרבה זמן אמרתי לעצמי שאסור לי בשום פנים ואופן להיות תלויה במישהו אחר. דאגתי להזכיר לעצמי שאני חייבת לדעת לעמוד על שלי ולהתקיים בזכות עצמי בסביבה של החברים ואם לפעמים חרגתי קצת מהמטרה שאליה כיוונתי את עצמי דאגתי לנזוף בעצמי. אבל למרות כל הדיבורים האלה עם עצמי עכשיו אני מבינה כמה שבעצם לא הצלחתי לעמוד בזה. עכשיו כשהגעתי לא מתוך בחירה אל מצב שבו הבנאדם שכל הזמן היה קרוב אלי לא משנה מה, כבר לא יכול להיות קרוב כל כך בגלל מסגרת חדשה, אני מפחדת.
אני לא יודעת אל מי אני אפנה ברגע שבו אני באמת אצטרך לדבר עם מישהו וברגע שבו אני באמת ארגיש שאני עומדת להתפוצץ.
באמת שיכול להיות שאני מנפחת את זה למשהו הרבה יותר גדול ממה שזה באמת, אבל זה בלתי נמנע. אני לא יכולה לתאר את עצמי בלי החברה הכל כך קרובה הזאת. הרשיתי לעצמי להיות תלויה בה כי אהבתי את זה. אהבתי את זה לא במובן של ניצול אלא להפך, אהבתי את זה כי באמת אהבתי את זה. אהבתי את זה כי באמת הרגשתי הכי בנוח איתה והיא הייתה הכי קרובה אלי וידעה עלי את הכל. עכשיו זה קצת מפחיד שלא יהיה לי את המישהו הזה שאם פתאום יתחשק לי אני אוכל להתקשר אליו.
עוד משהו שגם קצת מוסיף לכל ההרגשה הזאת זה הפחד המפגר מזה שהיא תכיר חברות טובות יותר. אני יודעת למה אני אומרת את זה, ולמרות שממה שכתבתי עד עכשיו משתמע שאני לא יכולה בלעדיה ושהיא החברה הכי טובה בעולם, למרות הכל זה לא בדיוק ככה. ממנה נפגעתי בדרכים שאף פעם לא תפסתי כאפשריות. והיו מספיק פעמים שגרמו לי להרגיש שאני צריכה להוכיח את עצמי בכל פעם מחדש על מנת שהמקום הזה יהיה שמור לי ושמישהי אחרת לא תתפוס אותו..
בנוסף אני מפחדת מההרגשה העלובה הזאת שבטוח תגיע באיזשהו שלב. אותה ההרגשה שתגרום לי לעשות השוואה ביני לבינה ולהגיד לעצמי שאני היחידה שלא מתקדמת מהמקום שבו אני נמצאת כבר מספר חודשים, ושהיא פתאום נמצאת במקום חדש אי שם מלפני, ושזה כבר לא מה שהיה פעם.
זה רק היום הראשון אבל כל זה התחיל כבר לפני כמה ימים.
אני רק רוצה שיהיה לי את הכוח להתמודד עם כל המחשבות והרגשות שבראש ובלב שלי. רק רוצה להצליח לעמוד בזכות עצמי ולהצליח בדברים שאני מנסה להצליח בהם כבר הרבה מאוד זמן. אולי כמו שבשבילה זה סוג של דף חדש והתחלה של פרק חדש, אולי ככה גם אני יכולה להציג את המצב החדש הזה בפני עצמי ולהגיד לעצמי שזה סוג של התחלה חדשה קטנה, דף חדש קטן.
אני רק מקווה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
