שלום ילדים

הרבה דברים בלי יותר מדי לחץ, אבל בכל מקרה,

עוד לפני שאני כותב, רציתי להגיד לכל אחד -

גם בימים של לחץ וייאוש, תמיד תנסו לקחת רגע

ולחשוב על הכל בפרופורציות, להסתכל על עצמכם מזווית אחרת,

מלמעלה.

להסתכל על כל המצב ולא רק על מה שסובב את הבעיות,

לצאת מאותה הבועה שלרוב נוצרת במצבים האלה, עוזר, באמת.

לא נראה לי שאני אפילו זוכר את הכל..

אז ביום שבת הייתי אצל המושלמת שלי,

היה נחמד שאבא הסכים להסיע אותי בצהרים של שבת עד אליה^.^

היה מושלם כמו תמיד*-*

רק חבל ששכחנו לבדוק והיינו בטוחים שהאוטובוסים הולכים לפי אותה מערכת השעות

רק שבמוצ"ש מסתבר שלא, ופיספסתי את 2 האוטובוסים היחידים D:

לקח לנו עוד איזה חצישעה להחליט מה עושים...

לבסוף בלי שום הצלחה בתפיסת טרמפים אנג'ל יצאה אליי בריצה והביאה לי ת'20 שקל שהיו לה

לא היו עליי יותר מכמה שקלים והתחלתי לצעוד לי עם יד מורמת כמו הומלס בבין עירוני מגן יבנה ועד קצת אחרי תחנת הרכבת באשדוד.

כבר התחילו לכאוב לי הרגליים והייתי יותר קרוב לבית, הזמנתי מונית וסוףסוף הגעתי הביתה, באיחור של איזה שעה ו20

מהזמן שהייתי מגיע על אוטובוס, אבל חפיף.. עוד חוויה כמו אותה ההליכה בתל-אביב אחרי המוסד ב5 בבוקר~

מה הייתי עושה בלי המושלמת שלי

אני כל-כך כל-כך כל-כך -כל-כך כל-כך אוהב אותך,

פשוט לא יכול לתאר.

3333333333333333333333333>

באחד הימים נרדמתי באמצע קריאת ספר בלילה והתעוררתי ב4וחצי בבוקר כשהמחשב דולק עם מוזיקה, האור דולק, על השולחן בלאגן כרגיל

לא הבנתי מה הולך עד שהרמתי את הפלאפון לבדוק מה השעה XD

שני-שלישי הייתי אצל אנג'ל ^.^

לא נחמד שאמא שלה ואמא שלי מזיינות בשכל על זה שאנחנו מתראים יותר מדיי ובלהבלהבלה.

מי שם על זה.

מה שבאמת לא נחמד, זה כשאני יושב עכשיו פה וכותב את זה,

עוד שעתיים צריך לצאת ולנסוע עם סבא לאשקלון לאיזה רופא, הוא והבעיות שלו.

חבל שבגיל כזה ללמוד עברית זה כמו בגיל שלנו לנהל סופרמרקט...

מה שעוד יותר מעיק, זה שמחר יש לי בוחן במתמטיקה (היי בצפר) על חומר של שנה שעברה,

עבודת קיץ וכאלה, אתם יודעים... אני לא זוכר כ ל ו ם, אין לי את העבודה שאגב גם לא עשיתי

אין לי זמן ואין לי עם מי ללמוד...

ככה שהספרים יהיו חברים טובים שלי היום, אם בכלל יהיה לי כוח לזה.

בצפר, בצפר... המחשבה שעכשיו יש את הדבר המתיש הזה, שוב, אחרי יותר מ150 ימי חופש/שביתה

שבוע, אחרי שבוע, אחרי שבוע... ואין חופשים שמתקרבים.

הכי מלחיץ אותי כל החרא שאספו לנו לקראת הבגרויות... נראה מה יהיה

הדבר האחרון (חפרתי),

התחילו שיפוצים ובניית אקוסטיקה בשבלול, ככה שלא נוכל לעשות חזרות שם לאיזה 4 חודשים

חשבנו בהתחלה לנסוע לגן-יבנה, לרוקו ולבזבז הרבה יותר כסף על החזרות

למזלינו אלכס בירר על הלהקה של החברים שלו, ועכשיו יש לנו אחלה מקום לחזור בו, ב5 שקל לחזרה <::::

אז תצפו להודעות על התקדמות בלהקה, כבר יש לנו 2 שירים כתובים שהגיע הזמן כבר לנגן <:

איזה ישן

בזה נסיים, אחד העידכונים הארוכים בהיסטוריית דן.

תהנו בחיים יא בני זונות