קיצר,

שמתי לב שאין לי פה הרבה יעדים לכתוב בשבילהם עידכונים ארוכים

אנשים שכחו איך קוראים.

אז בסדר, אם עדיף פוסט של כמה שורות ותמונה - כך יהיה <:

היה סבבה של שישי ביומולדת של טל,

שאגב יום ההולדת עצמו רק ב26, אבל בכל אופן. XD

מושלמת שלי אני כלכך אוהב אותך333333333333333>

וכלכך מתגעגע ]=

שיאללה איזה ישן

קדימה להגיב על 3 שורות.

שלום ילדים

הרבה דברים בלי יותר מדי לחץ, אבל בכל מקרה,

עוד לפני שאני כותב, רציתי להגיד לכל אחד -

גם בימים של לחץ וייאוש, תמיד תנסו לקחת רגע

ולחשוב על הכל בפרופורציות, להסתכל על עצמכם מזווית אחרת,

מלמעלה.

להסתכל על כל המצב ולא רק על מה שסובב את הבעיות,

לצאת מאותה הבועה שלרוב נוצרת במצבים האלה, עוזר, באמת.

לא נראה לי שאני אפילו זוכר את הכל..

אז ביום שבת הייתי אצל המושלמת שלי,

היה נחמד שאבא הסכים להסיע אותי בצהרים של שבת עד אליה^.^

היה מושלם כמו תמיד*-*

רק חבל ששכחנו לבדוק והיינו בטוחים שהאוטובוסים הולכים לפי אותה מערכת השעות

רק שבמוצ"ש מסתבר שלא, ופיספסתי את 2 האוטובוסים היחידים D:

לקח לנו עוד איזה חצישעה להחליט מה עושים...

לבסוף בלי שום הצלחה בתפיסת טרמפים אנג'ל יצאה אליי בריצה והביאה לי ת'20 שקל שהיו לה

לא היו עליי יותר מכמה שקלים והתחלתי לצעוד לי עם יד מורמת כמו הומלס בבין עירוני מגן יבנה ועד קצת אחרי תחנת הרכבת באשדוד.

כבר התחילו לכאוב לי הרגליים והייתי יותר קרוב לבית, הזמנתי מונית וסוףסוף הגעתי הביתה, באיחור של איזה שעה ו20

מהזמן שהייתי מגיע על אוטובוס, אבל חפיף.. עוד חוויה כמו אותה ההליכה בתל-אביב אחרי המוסד ב5 בבוקר~

מה הייתי עושה בלי המושלמת שלי

אני כל-כך כל-כך כל-כך -כל-כך כל-כך אוהב אותך,

פשוט לא יכול לתאר.

3333333333333333333333333>

באחד הימים נרדמתי באמצע קריאת ספר בלילה והתעוררתי ב4וחצי בבוקר כשהמחשב דולק עם מוזיקה, האור דולק, על השולחן בלאגן כרגיל

לא הבנתי מה הולך עד שהרמתי את הפלאפון לבדוק מה השעה XD

שני-שלישי הייתי אצל אנג'ל ^.^

לא נחמד שאמא שלה ואמא שלי מזיינות בשכל על זה שאנחנו מתראים יותר מדיי ובלהבלהבלה.

מי שם על זה.

מה שבאמת לא נחמד, זה כשאני יושב עכשיו פה וכותב את זה,

עוד שעתיים צריך לצאת ולנסוע עם סבא לאשקלון לאיזה רופא, הוא והבעיות שלו.

חבל שבגיל כזה ללמוד עברית זה כמו בגיל שלנו לנהל סופרמרקט...

מה שעוד יותר מעיק, זה שמחר יש לי בוחן במתמטיקה (היי בצפר) על חומר של שנה שעברה,

עבודת קיץ וכאלה, אתם יודעים... אני לא זוכר כ ל ו ם, אין לי את העבודה שאגב גם לא עשיתי

אין לי זמן ואין לי עם מי ללמוד...

ככה שהספרים יהיו חברים טובים שלי היום, אם בכלל יהיה לי כוח לזה.

בצפר, בצפר... המחשבה שעכשיו יש את הדבר המתיש הזה, שוב, אחרי יותר מ150 ימי חופש/שביתה

שבוע, אחרי שבוע, אחרי שבוע... ואין חופשים שמתקרבים.

הכי מלחיץ אותי כל החרא שאספו לנו לקראת הבגרויות... נראה מה יהיה

הדבר האחרון (חפרתי),

התחילו שיפוצים ובניית אקוסטיקה בשבלול, ככה שלא נוכל לעשות חזרות שם לאיזה 4 חודשים

חשבנו בהתחלה לנסוע לגן-יבנה, לרוקו ולבזבז הרבה יותר כסף על החזרות

למזלינו אלכס בירר על הלהקה של החברים שלו, ועכשיו יש לנו אחלה מקום לחזור בו, ב5 שקל לחזרה <::::

אז תצפו להודעות על התקדמות בלהקה, כבר יש לנו 2 שירים כתובים שהגיע הזמן כבר לנגן <:

איזה ישן

בזה נסיים, אחד העידכונים הארוכים בהיסטוריית דן.

תהנו בחיים יא בני זונות

קיצר,

לא עידכנתי הרבה זמן!

לא היה ממש כוח לזה, אני יודע.. עייפות או משהו?

בכל מקרה, היה סבבה בת"א, במפגש, ראיתי את רוב אם לא את כל האנשים שרציתי לראות,

העברתי יום נחמד עם המושלמת שלי, קנינו לה מחט מאיזה בחור קצת מוזרXD

ולבסוף רוב הנסיעה לא היה מקום לשבת ביחד באוטובס בדרך חזרה הביתה,

וישבנו אחד מול השנייה בצדדים נפרדים בוההים בעיניים עצובות \=

יום שני באתי אל אנג'ל לטפל בה קצת כי היא לא הרגישה טוב, וסתם לראות אותה *-*

היה יום מושלם כמו תמיד.. איך אפשר שלא :)

היא הרגישה הרבה יותר טוב לקראת הערב, וגם למחרת..

ואז זה כבר היה יום שלישי,

אספנו את כולם בתחנה המרכזית באשדוד וזזנו לאוטובוס

בת"א הגענו לאיזה מכולת "א.מ." או משהו כזה, מצאנו מקום קטן לשתות בו, היה נחמד אבל קצר :X

אנג'ל השתכרה מהר עוד יותר ממה שציפיתי והתחילה לתקוע גרעפסים על כולם XD כפרעליה3333333>

זזנו למוסד כי מישהי אהמאהמ הייתה שיכורה בהיפר ומשכה אותי...

כשכבר נכנסו סיד וכולם עוד עצרו שוב, לשתות עוד..

מה-לשתות עוד- הזה טל שלא ממש יודע לשתות נדפק...

השתכר וישן כל המסיבה, מקווה שזו הפעם האחרונה שאתה ככה אחי :\

היה סבבה לגמרי.. עד סביבות 3וחצי ככה,

אז באמצע סתם מוש רגוע בלי שציפיתי דפקתי במישו את יד שמאל חזק כלכך שהשבר

שלא מזמן הגיע לשלבי החלמה סופיים התחיל לכאוב לי ולא רקדתי יותר.

מבאס לשבת שעה שלמה דווקא כששמים את השירים שאתה הכי אוהב, לראות אנשים רוקדים

ולסבול מכאב, אבל חפיף...

אז זזנו להופעה של בצפר

(שאגב הורקור שהופיעו קצת לפני, מופיעים משהו בנזונה בלייב

ואני אומר את זה כבר לא בפעם הראשונה שאני רואה אותם!)

גם זה היה אחלה, נעזוב בצד את זה ששתינו לא הרגשנו טוב ומחצנו אחד ת'שנייה בחיבוק כל ההופעה :X

נמאס לנו והתחלנו לזוז לכיוון התחנה המרכזית,

שמסתבר שלא בדיוק זכרנו נכון ת'דרך...

הלכנו בקור אחרי איזה קובצת ילדים,

שכנראה הלכו להגנה או לאיזה תחנת רכבת, שבסוף פנו לאנשהו ואנחנו העדפנו להתחיל לשאול אנשים..

עם כל העזרה הזאת הלכנו לאיבוד והארכנו את הדרך ב50 דקות טובות..

לא החוויה הכי מגניבה כשלך מציקה העצם שלך (שוב) והיא רועדת מקור ולא מרגישה טוב...

 לפחות יש על מה לצחוק עכשיו.

איזה תאילנדית בסופו של דבר הראתה לנו את הדרך הנכונה, וכשהגענו לשם החלטנו

שבחיים יותר לא נרד על תאילנדיות }:

באוטובוס מן הסתם נרדמנו.. וזהו

סה"כ היה די נחמד חוץ מהכמה דברים האלו.

I                  LOVE                 YOU

(לא יודע אם שמים לב, משחזר את צורת הכתיבה של פעם פחות או יותר...)

InhaleFuckhale 

BREE BREE BREEE