חופש אהבה אחריות

בתקופה האחרונה נושא הסמים עולה על הפרק כמעט כל יום בכלי התקשורת.

ידוענים "יוצאים מארון הסמים הקלים", אתרי החדשות מרבים לסקר מאבקם של חולים המבקשים טיפול במריחואנה רפואית,

תכניות העוסקות בסמים לא חוקיים זוכות לפופולריות רבה, אתרי אינטרנט המוקדשים לנושא מקבלים יותר ויותר כניסות,

ה"סטלנים" מרימים קול זעקה בפייסבוק וקוראים לחבריהם להתאחד במטרה לדפוק באנגים בפארק הורדים מול בניין הכנסת, והאמיצים שבסטלנים,

מעיפים ג'וינטים באולפן לעיני מצלמות - כבוד!

הנושא הופך לתוסס מיום ליום, הטוקבקיסטים באתרי החדשות תוקפים בחריפות את התנהלות גופי החקיקה והאכיפה,

והמפלגות התומכות בלגליזציה מיוצגות על ידי אנשים רציניים. אפילו מסתובב לו "רובין הוד" קטן שמפזר פרחי גאנג'ה ברחוב.

אך נראה כי בכל זאת, מקבלי ההחלטות נרתעים מהנושא והחברה הישראלית נמצאת עדיין בשלב "העלאת הנושא למודעות של הציבור הרחב", 

כשהיא מפגרת בכמה שלבים מאחורי מדינות מתקדמות בעולם בהן יש לגליזציה של מריחואנה.

אנשים המתנגדים ללגליזציה - ה"סח"ים", משתמשים בנימוקים רבים על-מנת להתבצר בעמדתם.

חלק מנימוקים אלה יכולים להיות מופרכים בידי הסטלן הממוצע, שמבסס לרב את עמדתו באמצעות ניסיון אישי או

חיפוש בגוגל (נתונים סטטיסטיים לגבי מקרי מוות ממנת יתר של מריחואנה וכד').

אחד הנימוקים הסח"ים היותר מורכבים הוא:

"רב משתמשי המריחואנה נוטים להשתמש גם בסמים אחרים, מסוכנים יותר, וזה לא טוב".

לפי דעתי יש אמת באמירה. זאת עובדה שהסמים ה"קשים" נמצאים "בשק אחד" עם הפרחים והבופים ה"לא מזיקים" שהסטלנים כל כך אוהבים לעשן.

באיזשהו שלב בחייו של סטלן הוא יגיע לדילר, ממנו היה קונה רק מריחואנה, ותהיה לו טיפה של אסיד "לפינוק" או "גלגל" קטנצ'יק ש"מרים אותך באוויר".

במעמד מסוג זה, יהיה קשה לסטלן הממוצע לסרב, כי מנסיונו האישי של הסטלן, בשילוב עם "אש המחאה" הבוערת בלבו מאז השאחטה הראשונה, 

הוא יגיד: "לא כל מה שאוסרים עלי על פי חוק מזיק לי ומשעבד אותי אליו כמו שאומרים לי. עובדה, עישנתי גראס, הכל בסדר אתי - עבדו עלי!

חוץ מזה אני כבר צריך לדפוק חצי אצבע כדי להגיע לסטלה שהייתי מקבל מבאנג אחד... בקיצור תביא, תביא מש שיש'ך", ופה זה מתחיל להיות לא טוב.

אסיד, ספידים, קוק ושאר ה"פינוקים" (לא הרואין כמובן, כי אף אחד לא יציע לך הרואין בנסיבות כאלה,

וכל סטלן יודע שהרואין זה הרוע בהתגלמותו - לא יקח בחיים) הם מסוכנים בהרבה מהמריחואנה.

חיפוש המושגים הנ"ל בגוגל יעלה מספרים וסיפורים של אנשים שהתמכרו, "התפלפו", מתו ממנת יתר או שרקדו עד עילפון, בצקות מים שהובילו למצב של צמח או whatever...

התופעה מורכבת, ולא ניתן להכליל את כל משתמשי המריחואנה ולהגיד שכך יפעלו במעמד מסוג זה.

אך לפי דעתי ישנו פתרון לתופעה - לגליזציה של מריחואנה עכשיו! 

הוציאו את הסם הלא חוקי (שלא יותר מזיק מסמים חוקיים אחרים) מהשק של הסמים הקשים הנמצא בידי אנשים מפוקפקים.

עשו הפרדה מחדש, כפי שהפרדתם בין סוכר-קפאין-ניקוטין-אלכוהול, לבין מריחואנה-LSD-אופיאואידים-ושאר החרא שהורס לאנשים רבים את החיים (גם סוכר וקפאין הורסים חיין - עובדה).

פקחו על יצורו, מכירתו והפצתו, הטילו עליו מסים והפסיקו לרדוף אנשים הבוחרים להשתמש בו. ניתן לאכוף הגבלות גיל לשימוש בסם, אפשרי להגדיר מקומות בהם יותר השימוש בסם ולהרוויח ממנו בתור חברה מתקדמת וליברלית.