אז הנה הפרק:

פרק 1

    המטוס נרעד שוב.  

הוא החזיק ביד אימו חזק יותר. אלמלא היו לו דברים אחרים לגמרי לחשוב עליהם, ודאי היה חושב שהיד של אמא שלו עומדת להפוך לדייסה.

הוא לא היה יכול לשמוע זאת מרוב הרעש, אך הוא ראה את אמא שלו מתפללת.

רבים מהיושבים במטוס בכו, החזיקו ידיים, ואף כתבו מכתבים ושמו אותם בגב הכיסא שלפניהם.

"ג'יימס!" זעקה אחותו הקטנה בבכי. "ג'יימס, תחזיק אותי!"

הוא שלח אליה יד.

"לא... רק לא מיקה... אל תקחו ממני את מיקה!" הוא חש בכאב ודמעות החלו זולגות מעיניו. "אלוהים... רק תעשה שמיקה, אמא ואבא ישארו בחיים..."

"אל תדאג, יהיה בסדר." המר לו אביו בשקט, לצידו. הוא הנהן.

'אני רק בן 14. זה לא יקרה לי, זה לא יקרה לי..."

הוא נזכר בכל הרגעים הטובים. כל רגעי הצחוק והאהבה... שטף הדמעות לא נעצר.

    לא היה לו אוויר.

המטוס השבור צלל במהירות. צרחות ובכי נשמעו מכל המטוס.

"מיקה!!!" הוא צעק כשאחותו נחבטה בגב הכיסאות.

היא אבדה את ההכרה. בכיו גבר.

הוא יכל לראות את הקרקע מתקרבת במהירות...

    אך הוא לא חש דבר.