באמת שעוברים עליי הרבה דברים בזמן האחרון...
זוכרים את חרונימו(נראלי שככה קראתי לוO: )
הוא שכח ממני.
הוא יותר נכון "חשב" לפי מה שהוא אומר..
דיברנו, זה התפתח לריב ואמרתי לו ביי ביי.
מאז לא דיברנו יותר, משהו כמו חודש...
לאורך אותה תקופה הכרתי מישהו, יותר נכון חידשתי קשר.
מישהו שהיה איתי כל היסודי וגם שם לא ממש התייחסנו לקיומו אחד של השני ונפגשתי איתו במקרה ב"מדורה"
(מסורת שיש לחברים שלי~נפגשים ביום שיש למחרת חופש:לרוב חגים, עושים מדורה, עושים על האש ומנגנים כל הלילה(: [רוב החברים שלי מוכשרים מאוד ומנגנים על הרבה מאוד כלים אז זה נחמד להאזין])
התחלנו לדבר שם והתקרבנו מעט(:
אחרי זה התחלנו לדבר במסנג'ר ואתם מכירים את התהליך...כייך לדבר, מגלים צדדים חדשים בלהבלהבלה
התחלתי להתאהב בו.(שוושP:)
ומשהו כמו שבוע אחריי שהתחלתי להתאהב בו (וחודשיים בערך אחריי המדורה) הוא ביקש לדבר איתי והוא אמר לי שהוא אוהב אותי~גאווה~
הפכנו לחברים(: אנחנו עדיין זוג. למעשה היום ה 3 שבועותF:
מזל טוב לנו^^
יצאתי מהתקופה המרירה הזו(: בעזרת אופטימיות.
ולכן אני אייעץ לכולכם, נכון שאתם בתקופה רעה, נכון שאתם בבאסה.
עובר עליכם משהו נוראי...
החיים ממשיכים והזמן יודע לרפא הכול.
הגלגל תמיד יסתובב.
פשוט תסתכלו על החצי של הקולה
ותאמינו לי, חברים ומוזיקה זה הדבר הכי טוב שאלוהים יכול היה לחשוב עליו שיירפא אותנו כשהוא מפיל עלינו עוד מהלומה של כאב.
בנימה אופטימית זו, אני רוצה להגיד לכולכם שאם מישהו מרגיש שהוא חייב לדבר עם מישהו, מישהוא שהוא לא מכיר.
ואניי מכירה את התחושה....כי יש דברים שאי אפשר לספר ולחלוק עם האנשים שקרובים לך, זה עצוב אבל יש פשוט דברים אישייים ומביכים שלא היית רוצה שמישהו שמכיר אותך יידע, אז אני פה. באמת.-
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
טולי חתלתולי