השתחררתי מהצבא (שירות מלא לשאלתך :0)) והשתחררתי מאנה. כן.
הייתי שמחה הייתי רגילה ופורחת ואין אנה איתי.עדיין היו לי מגבלות ועדיין יש דברים שאני בחיים לא אוכל אבל לא הייתי כמו אז. העליתי קילו ו"לא ראו" והעליתי קילו ו"זה בסדר" וחזרתי לסורי.
ואני לא שמנ אי הרזה מהחברות שלי ואני מידה 24 עדיין והכל אבל אני לבד.
והרי מה היה בה באנה שגרם לי להתאהב? היה לי סיבה למה כל זה מגיע לי
לא הבנתי לה אני הכי יפה ובנים רוצים אותי ובנות רוצות אותי ואני אוכלת כרגיל ויש לי גוף יפה ואני מצליחה בלימודים והייתי חייבת סיבה. ואנה הייתה הסיבה שלי! אני הייתי סובלת בשביל להיות יפה אני הייתי מורעבת בשביל לצאת עם בחור ובגלל זה הכל בא לי.
ואיך הכל נשאר כשאנה לא? איך? למה?
אנה לא הייתה אלא שלמות שאני המצאתי לי. הסם כשאת כל כך רעבה הריחוף אף אחד לא יבין את זה. לצום והצליח וזה כל כך טוב יותר מכל דבר אחר.ללכת לישון ושלחזר איך רימית וקצת שיקרת להתחמק מאוכל או ארוחה וללכת לישון כשהבטן מקרקרת. אני בוכה ומתאבלת שאנה תחזור אליי
איך היא הלכה לי ככה?