יש הפתעות בחיים. ויפות.
אחרי דייט מתוסבך במיוחד עם גילי -סרט, וכמה שאני אוהבת פופקורן בלי פופקורן ורעב שלו אחרי שהיינו כל היום ביחד הוא התעייף מההליכות בקניון ורצה לאכול ולא פאקינג הבין איך אני לא, לא ארוחת בוקר ולא נשנוש בצהריים הוא כבר התעצבן והלכתי הבייתה. בערב קבענו כבר לצאת עם עוד זוג ואחרי עוד סצנה תיאטרלית שכולם עם התפריט רוצים "לשתות משהו" מישהו אומר הייתי יכול לנשנש משהו-כן גן אני כן באוא נזמין משהו לכולנו ואני כמובן לא ולא היינו באוטו גילי עצבני, קר וחשוך בחוץ מחוץ לבית שלי-'את לא יכולה להעביר אותו את זה איתך' זה לא פייר. התמקמנו לנו הוא לא הבין מה אכפת לי ושאם זה הכסף הוא ישמח להזמין אותי אבל שאני אגיד ושזה הורס לו אם כולם מזמינים ואני "עם הדיאט קולה המעצבנת הזאת שלך את ידועת כמה שזה לא בריא אסור לך לשתות כל כך הרבה מזה" נשמתי עמוק והחלטתי להיפרד ממנו.
הוצאתי את החגורה והורדתי את התיק מהכתף -הרווחתי זמן לפני שאני אסתכל עליו. היה איזה רדיו ברקע לא גלגלצ (כי גילי שונא אותם בלילות של אמצע שבוע) משהו של האוסים לא יודעת זה התנגןברקע ואני מתחילה את ההקדמה " תראה..." אני שומעת כמה צלילי פסתנתר ברקע " אין לך מה לקחת את זה ללב זה... אני... " ואנישומעת את המילים "listen to your hart when its calling for you listen to youre hart theres nothing else you can do" והשתתקתי פתאם והקשבתי והוא כזה מה נו ואזה היה "...listen to your hart before you tel him goodbye" ואני-התחלתי לצחוק. זה היה גדול. הוא לא הבין המ קרה והוא חייך גם וניסה כזה לתפוס את המבט שלי אבל היה לי אושר שלא עשיתי את זה בסוף וצחקתי. המשכתי ב"אני מצטערת ואני אשנה את זה אני לא רוצה שתתבאס עליי " וכל זה אבל זה היה.. מקצה לקצה. תודו שזה משהו! תודה לפלייליסט של לא יודעתא יזה תחנה זה... :0)
אני גם לא נפרדת מאנה אבל. היא חזקה יותר. גילי הולך ללמוד עכשיו באוניברסיטה וגם ככה נתראה פחות וגם כשנתראה אני יכולה לצום ל]פני ולצום אחרי ולאכול איתו מה שהוא רוצה.
ועוד הפתעה כשפתחתי את הבלוג. אני חייבת לציין שהייתי בטוחה שתייעצו לי לוותר עליו וללכת עם האני הפנימי ואנה שבי. אבל לא. התגובות האלה ממש ריגשו אותי במיוחד אחרי שרציתי להיפרד ממנו וברגע האחרון לא.
תודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רוצה לחזור לאנה שלי..
