שלום לכולם, קוראים לי די, אני בחורה מאוד עצלנית, ותמיד הייתי מאוד עצלנית.
מעטים כנראה עוקבים אחרי הבלוג שלי אם בכלל, ואם הם עוקבים, הפערים בעדכונים שלי כל כך ענקיים שכנראה אין להם מושג על מה לעזאזל אני כותבת.
אבל אני כותבת.
פה ושם.
כשאני בסטלה.
או שיכורה.
או כשסתם רע לי.
או כשטוב לי.
אבל לרוב אני כותבת לעצמי ורק לעצמי, בשביל לא לשכוח מי אני.
הפעם האחרונה שעידכנתי פה היה בגיל 18.
היום אני בת 21, והנה לקט של כמה דברים שהספיקו לקראת מאז ה3 שנים האחרונות:
- העיפו אותי מצבא בעקבות הפרעות אישיות כגון הפרעת אישיות מניפולטיבית וחרדות.
- מצאתי עבודה, ואז עוד עבודה, ואז עוד אחת, מפה לשם עבדתי בהרבה עבודות, חלק היו כיפיות וחלק היו סיוט, כרגע אני עובדת בטויס אר אס עם אחת החברות שלי מהתיכון, שהייתה בשנתיים קטנה ממני ודיי זלזתי בה פעם, ונהפכה לחברה מאוד קרובה בשנתיים האחרונות.
- ביקרתי ב6 מדינות מסביב לעולם (צפון איטליה, שוויצריה, רוסיה, קנדה, הולנד, וגרמניה), שבוע הבא זה יהיה 7, החלטתי להפוך את זה לתחביב.
- אני עדיין עם חבר שלי, אנחנו 4 שנים ביחד, ואני שמחה איתו, למראת שבועת הפרפקציוניזם שלי התנפצה, ויש הרבה בעיות שגיליתי בזוגיות שלנו. אך למראת זאת עכשיו, בגיל הזה, למדתי איך להתמודד איתן, ולהמשיך להיות מאושרת, במקום לזרוק את הכל לפח ולברוח כמו שעשיתי פעמים רבות בעבר.
- יש לי בגרות מלאה עם ממוצע דיי גבוהה וממש לא ציפיתי לזה (חלק גדול מזה הוא בזכות התמיכה של בן הזוג שלי), בעקבות כך השנה גם עשיתי פסיכומטרי, ואני מתכננת ללמוד ביולוגיה ימית או פסיכולוגיה, או מדעי החברה, עדיין לא החלטתי, אבל כל האפשרויות פתוחות. :)
- אני עדיין בקשר עם חברה הכי טובה שלי, גם אחרי שלוש שנים שהיא עזבה לקנדה, אנחנו לצערי כבר לא קרובות כפי שהיינו פעם, אבל עדיין מחמם לי את הלב לשמוע ממנה בכל יום שניתנת לי האפשרות, וגם נפגשנו פעם בשנה לפחות לשבועיים בשנתיים האחרונות, אז זה לא גרוע כמו שציפיתי שיהיה.
בכל מקרה, לא הרבה קרה, ואלו הם הדברים העיקריים, גיליתו שלא כזה הרבה משתנה מאז סוף התיכון, לפחות לא בתחילת שנות ה20 לחייך.
אבל יש לי עוד זמן.
בתקווה. LOL
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Invader Didi