:) ...Just smile and wave boys, smile and wave
But my darling you make up the reasons that hold you down. And speak slowly my dear, or you'll never be heard. And these nights how they pull up the reasons you never let go. And love don't be afraid or you'll never be, never be heard |
| 1/2018
P.S
אם כבר הבלוג שרד את 2018, I might as well enjoy myself one last time!
ובכן, הנה לכם עדכון אחרון של מה שהלך איתי בשנים האחרונות + בלה בלה בלה 2017.
אחרי קריעת תחת בפסיכומטרי אי שם ב2016, שקיבלתי בו ציון לא מספק להתקבל למקצוע ברירת המחדל שבניתי עליו, שאגב נראה ממש כמו לא מזמן אבל מתברר שהיה לפני שנתיים (הולי שיט הזמן עובר הרבה יותר מהר ככל שאתה עולה ברמות), המשבר הקיומי שעברתי בין 2014 עד שנה שעברה התחיל קצת להירגע.
וזמן קצר לאחר תחילת 2017 נסגרתי סוף סוף על מה אני שרוצה ללמוד - משחק.
אומנם קריירת משחק נשמעת לרוב כמו כרטיס ישיר עם מקום מובטח לעובדי מקדונלדס. אבל היי, בסופו של היום, כשחשבתי על זה, אני דיי בטוחה שאחוזי ההצלחה שלנו זהים לא משנה באיזו קריירה נבחר, הכל מוביל לעד כמה אנחנו מוכנים להשקיע.
ועדיף כישלון מפואר מחלום במגירה. ¯\_(ツ)_/¯
בכל מקרה ב2017 נכשלתי כשל אפי בלהתקבל לתואר המשחק המעשי באוניברסיטת תל אביב למראת הציון בפסיכומטרי (כי היי, מתברר שהפסיכו לא מקנה לך יכולות תנועה) ואיכשהו מצאתי את עצמי תקועה בטעות במשחק העיוני, לצערי הבנתי שזה לא מה שחיפשתי מאוחר מידי ובזבזתי מלא זמן וכסף על הדרך. וכשאני אומרת מלא זמן אני מתכוונת למלאאא זמן, לקח לי כמה חודשים טובים של תרפיה עם צפיות בינג' של אנימה וסדרות על מנת להתגבר על הדחייה המביכה.
אבל לעומת זאת, בזכות החוצפה שלי (האם זה באמת מוזר לבקש ערעור על מבחני קבלה?) קיבלתי מכתב אישי מהדיקנית שהסבירה לי על מה נכשלתי ומה אני צריכה לשפר. SO NOW I KNOW
אולי איבדתי את גאוותי, אבל לא את אג'נדת ה"ראש בקיר" שלי!
ולכן התחת חסר הניסיון שלי סחב את עצמו לעוד מקום שסיכויי הקבלה שלי אליו הם קלושים - בית צבי.
אחרי מבחני הקבלה שלי במכינה (שהלכו לא פחות נורא מהמבחנים לאוניברסיטת ת"א) בקריסמס קיבלתי הודעה שממש לא ציפיתי לקבל, ומתברר שהתקבלתי למכינה בבית צבי! ヾ(●⌒∇⌒●)ﾉ
ובכן, אז 2017 אולי עדיין הייתה קרינג'ית ומבלבלת ביותר, אבל עדיין הצלחתי להשיג ממנה משהו בנוסף לכך שקיבלתי הרבה חברים בחזרה מהצבא. לכן אני מגדירה אותה כיחסית לא רעה! למראת שזו השנה הראשונה מאז 4 שלא טסתי בה לחול.
ולבסוף, אני לא יודעת אם זו קלישאת השנה החדשה, או העובדה שאני מתחילה מכינה בעוד כמה ימים וההתרגשות עולה על ההגיון.
אבל אני באמת מרגישה כאילו שבשנת 2018 סוף סוף אתחיל להתקדם אל כיוון המטרה שהצבתי לעצמי אחרי תקופה ארוכה של דיכאון וחוסר וודאות ובאמת למצוא את עצמי בתוך כל הבלאגן של שנות ה20 שלי.
אני מרגישה שהתבגרתי יחסית הרבה בשנים האחרונות, ואני באמת מתחילה להתרגל לרעיון הזה של הyoung adult, זה משהו שחדש לי, כל הקטע הזה. Motivation.
~ מרגיש לי כמו גליץ' במטריקס עכשיו כי ישרא היו אמורים לסגור כבר. ווויייי ~
OK, NOW
ביי לנצח. 3>>
(ﾉ◕ヮ◕)ﾉ*:･ﾟ✧
| |
|  כינוי:
Invader Didi בת: 29 MSN:
תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
