עולמה הסודי של AleX
כמו ציפור את חופשיה,רוצה לגעת בשמיים. כמו ציפור את חופשיה, מסיתה אל קו המים. ציפור מדבר. |
| 1/2009
כלום לא עצוב הכל כרגיל כלום לא קורה פה...
ממ אין מה לכתוב.
אין מה לעדכן.
פשוט תקופה שכזאת...
יום טוב, יום רע, אין סיבה מוצדקת.
מתגעגעת לכמה אנשים, ההתנתקות הסופית מהם כנראה כבר הייתה...
סה"כ, אין מה להתלונן,
כל יום עובר, בכל יום שגרה שגרתית שכזאת, שחוזרת וחוזרת
אבל אני תמיד אמצא לי איזה נקודת אור קטנה... =]
משפרת את האופטימיות שלי, למרות שאין באמת סיבה.
כל הדברים שאני צריכה ורוצה לא באמת קורים, אבל אני לא אתן לזה להרוס לי.
מה שכן, עד כמה שזה נשמע מוזר שזה פתאום יוצא ככה, וזה יוצא ממני,
אני לא רואה את עצמי מתאהבת שוב.
אני יודעת שזה לא נכון, וזה יקרה, כי זה קורה לכל בנאדם וזאת אני,
אבל לא, לא רואה את זה עכשיו,
וזה מפריע לי.
נפגעתי קצת קשה מדי ויותר מדי פעמים, ועכשיו ... מת.
אני, שהכי צריכה את הצומי, ואת היחס, ואת הקשר והחום והכל...
לא מסוגלת, ודי מונעת את זה מעצמי.
*אין לך מושג כמה אתה חסר לי, כמה פגעת בי וכמה אני מתגעגעת...וכמה נמאס לי מזה.*
אבל יהיה טוב, יהיה טוב :)
אני בטוחה... בסוף יהיה טוב.
בסופו של דבר כל מה שצריך לקרות יקרה...
ואני אופטימית.
העיצוב הזה נוראי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
