הישגים ראשונים במאבק על הבטיחות והבריאות: מפקח עבודה ורופא תעסוקתי ממשרד התמ"ת שביקרו בבניין עיתון "הארץ", לבקשת ועד העיתונאים, מצאו כמה ליקויים והורו להנהלת העיתון לדאוג לכך שייפתרו. הכל על הביקור - בקטע שלפניכם. וגם: פתחנו את כל הרשימות בבלוג לתגובות, בתקווה שיתפתח כאן שיח פורה וענייני, שיגביר את מעורבות העובדים בתהליך ההתאגדות
לצד הניסיונות לכפות על הנהלת "הארץ" להכיר בוועד העיתונאים הנבחר, ובאגודת העיתונאים כארגון היציג שלנו, החל הוועד לפעול להקמת ועדת בטיחות כפי שמחייב החוק. על פי החוק, ועד העובדים חייב להיות מיוצג בוועדת הבטיחות.
הוועד פנה לפיכך אל מפקח העבודה במשרד התמ"ת, והוא הורה להנהלה להקים ועדת בטיחות ולהכניס אליה את נציג הוועד. מהוועד ביקש המפקח להעביר אליו את תלונות העובדים בענייני בטיחות ובריאות.
ביום ראשון, 22 ביולי, הועברה רשימת התלונות אל המפקח. לא ידוע מתי הועבר עותק של הרשימה אל הנהלת "הארץ", אבל בתוך שבוע כונסה ישיבה אצל סמנכ"ל הלוגיסטיקה של העיתון, יונתן גלילי, בנוכחות מפקח העבודה, רופא תעסוקתי (אף הוא ממשרד העבודה - התמ"ת). מצד העיתון נכח גם המומחה למערכת מיזוג האוויר ואחר מעובדי המשק, שישב שם על תקן "חבר ועדת הבטיחות".
אל הישיבה הוזמן גם נציג הוועד אהוד עין-גיל (שנבחר לייצג את הוועד בוועדת הבטיחות לכשתקום). התברר שהישיבה כונסה למעשה לדיון ברשימת התלונות של העובדים, שאותה הרכיב אהוד ושלח אל מפקח העבודה בשם הוועד. הסמנכ"ל גלילי הפגין נכונות לטפל בכל הטעון שיפור, הסביר שצעדי שיפור רבים כבר ננקטו, ופירט מה עוד מתוכנן להיעשות. מומחה המיזוג הסביר את הבעיות של מערכת המיזוג, אבל טען שבדיקת איכות האוויר שנערכה בינואר הראתה ממצאים חיוביים. עם זאת, נעשתה בעקבות זאת פעולה להכנסת כמות גדולה יותר של חמצן אל הארכיון.
מפקח העבודה העיר שיש להכניס את נציג הוועד לוועדת הבטיחות, כי "בלי נציג הוועד אין תוקף חוקי להחלטות של ועדת הבטיחות". גלילי השיב שאת זה צריך לאשר המנכ"ל, כי עכשיו יש עימות עם העובדים בעניין ההתארגנות, אבל מפקח העבודה רק חזר על עמדתו שהוועד חייב להיות מיוצג בוועדת הבטיחות, והזכיר שיש למנות גם ממונה על הבטיחות (בשכר).
אחר כך עשו כל משתתפי הפגישה סיור בבניין. בקומת המוסף נמצא ליקוי במקום שצוין ברשימת התלונות: מהחלון הפתוח בפינת האוכל והעישון, הנפתח אל חניון הרכב התת קרקעי, נכנס אוויר לתוך הקומה, במקום שהאוויר בחדר העישון יישאב החוצה. גלילי הבטיח להתקין במקום החלון עוד מאוורר שישאב אוויר החוצה.
בארכיון נמצא ליקוי חמור יותר: יש רק מקום אחד ליניקת האוויר מהארכיון החוצה, וגם הוא מצוי בפינה המרוחקת ביותר מסביבת העבודה של העובדים. הרופא התעסוקתי טען שזה מקשה על חילוף האוויר באזור שבו עובדים עובדי הארכיון. מפקח העבודה והרופא התעסוקתי טענו שיש להסדיר פתח נוסף ליניקת אוויר החוצה בתקרה שמעל החלל המרכזי של הארכיון.
לבסוף יצאה ה"משלחת" לבדוק מהיכן נכנס האוויר ה"נקי" אל מערכת המיזוג של הבניין. הפתעה: פתח הכניסה המסורג נמצא מאחורי הבניין, ברחוב המוביל אל חניון בית המשפט, כשתחתיתו על מפלס המדרכה ממש. עד כמה ימים לפני כן הותר לחנות ברחוב זה משני צדדיו, בכלל זה על יד פתח כניסת האוויר, כך שגזי הפליטה של המכוניות נשאבו ישר פנימה. והנה הפתעה: באורח פלא, בצד הקרוב לבניין הארץ, בדיוק ליד פתח כניסת האוויר, נצבע לאורך המדרכה פס אדום-לבן, כדי לאסור חניה ליד הקיר. ועוד הפתעה: באורח פלא צצה שם על המדרכה גדר מתכת גבוהה עד לגובה אדם, התופסת את מחצית רוחב המדרכה.
לדעת הרופא התעסוקתי, הגדר הזאת אולי מונעת כניסת אוויר מזוהם, אבל גם עוצרת את הזרימה החופשית של אוויר אל מערכת המיזוג, וממילא מגבילה את כמות החמצן הנשאב לתוך הבניין. מסקנתו: יש להסדיר פתח יניקה על גג הבניין. גלילי ניסה להסתייג בטענה שזאת תהיה הוצאה גדולה, אבל המפקח והרופא התעסוקתי התעקשו: על הגג.
(יומיים אחר כך, כששניים מחברי הוועד ניגשו למקום כדי לצלמו, הופתעו לגלות ששולי המדרכה צבועים שוב בכחול-לבן, ומכוניות חונות ליד פתח כניסת האוויר כאילו דבר לא קרה. מתברר שזה היה צירוף מקרים נדיר: דובר עיריית תל אביב-יפו מוסר שב-16 ביולי "בוצעו במתחם שוקן עבודות קבלן מטעם אגף התנועה; בגלל טעות של הקבלן סומן חלק מהרחוב באדום-לבן. הקבלן נזף והוזהר כי במקרה שטעות זאת תחזור הוא ייקנס. העירייה החזירה את הסימון לכחול-לבן כפי שהיה צריך להיות מלכתחילה" – והמכוניות ימשיכו לעמוד ליד פתח כניסת האוויר לבניין "הארץ").
המפקח והרופא התעסוקתי דרשו מההנהלה לערוך בדיקה יסודית של איכות האוויר בבניין, על פי מפרט שהם ישלחו להנהלה, כולל בדיקה לנוכחות חיידקים ופטריות. ולא רק בדיקה קצרת מועד - אלא ניטור האוויר בכמה נקודות למשך 3 חודשים, כדי להיווכח כיצד נשמרת איכות האוויר לאורך זמן. ופרט מעניין: הם אמרו לגלילי שעליו להראות לעובדים את ממצאי הבדיקות, בכלל זה את ממצאי הבדיקה שנערכה בינואר, ואף יעצו לו לתלות את התוצאות על לוחות המודעות בעיתון.
דרישה נוספת שלהם: יש לבדוק אם יש גז ראדון במרתפים ובקומות הקרקע.
ועניין אחרון: הסמנכ"ל גלילי אמר שכבר החל להכין את בנייני המערכת למקרה שריפה. יותקנו עשרות מתקני תאורה לשעת חירום, עם הפניות אל פתח היציאה הקרוב ביותר, וכל מטפי הכיבוי יסומנו בסימון זרחני.
אשר לתלונות אחרות של העובדים, אמר מפקח העבודה לנציג הוועד ש"בזה כבר תטפל ועדת הבטיחות". באותו יום שלח הוועד מכתב אל מנכ"ל "הארץ" ובו דרישה להקים בעיתון ועדת בטיחות, שתכלול את נציג הוועד. מאחר שוועד העיתונאים אינו מייצג את כל עובדי "הארץ", ומאחר ששאר העובדים אינם מאוגדים - החוק מציע דרך: על ההנהלה להיעזר בבא-כוח המוסד לבטיחות וגיהות (שזה תפקידו על פי החוק), כדי לכנס אסיפה של כל העובדים הלא עיתונאיים של "הארץ", לבחירת נציגיהם לוועדת הבטיחות. לקידום העניין בוודאי לא תזיק התארגנות של העובדים הלא עיתונאים כדי לתבוע כינוס אסיפה כזאת, ואם נתבקש - אנו מוכנים לסייע להם בכך.