הספרייה של ישרא

מסתכלת בעיניים ורואה אפלה,

עיינים כהות מבחוץ וחיוורת מבפנים.

חיוך אפלולי עם צחוק רם פורצים החוצה,

ושוב אני נשבת בקסם של הרגע,

צביעות מופיעה בשיא הבכורה,

ואני קונה את כרטיסים לשורה ראשונה.

אמת ושקר מתחברים,לכלוך ותובעה הם כבר לא משחק ילדים.

אני מתגעגעת לתמימות, לפשטות ולתקווה שיש משהו יותר טוב.

וכמו תמיד עם פופקורן וכוס קולה ביד מחכה להצגה הבאה. 

שם הספר: טירת כחולי העין

מחברת: סיגלית דיל

הוצאה: עם עובד

מ"ס עמודים: 269

ספרים שכתבה בעבר סיגלית דיל: אנשי הקירות, תלתלים מכושפים, הפנימייה שלא הייתה ושעון הקסמים.

תקציר: מסופר על חיו של יונתן, נער לא מקובל בחברה, כל הסיפור מתחיל כאשר הוא מקבל מאביו תמונה עתיקה של סבו.

התמונה גורמת לו "להזיות ודימיונות" כך טוענים בני משפחתו והוא טוען שהכל אמת. סיפור מאוד מרתק העוסק בפיענוח הטירה המכושפת שבה גר יונתן

וכל שושלת משפחתו. בנוסף ליונתן יש עוד מטרה להציל את חברתו האבודה שהטילו עליה כישוף רע ומר.

האם התמונות יכולות להתעורר לחיים?

האם קיימת עיר הנצח?

מהו סודה האפל של הטירה המכושפת?

ועוד הרבה שאלות.... את התשובות תוכלו לגלות בספר...

ביקורות:

מתוך ביקורות על ספריה הקודמים של סיגלית דיל:

" מהרגע שמתחילים לקרוא את הספר, קשה להרפות ממנו ולו לדקה.

זה מה שקרה לי אחרי שקראתי את השורות הראשונות סחבתי איתי את הספר לכל פינה... מצטערת שהוא נגמר.." חגית אלמקייס, מעריב.

"ספר מלא הפתעות, שכל הזמן קורים בו דברים חדשים ומרגשים... לא הצלחתי לעזוב אותו.. המעבר בין 2 עולמות מאוד מעניין." יהלי רוקאס, מוסף ספרים ,הארץ.

" אימה כמו שאימה צריכה להיות... בני נוער ייהנו ממנו מאוד, גם אם יאבדו בגללו רגעי שינה יקרים.." פאר פרידמן, מוסף ספרות, מעריב.

" ספק מרתק, שכל רגע קורה משהו חדש, העלילה לא נחה לרגע, וגם בסוף שחשבת שזהו מחכה לך הפתעה..." יעל, הסייפריה של ישרא.

מ"ס כוכבים (1 הכי נמוך, 5 הכי גבוה) :  * * *

שלום לכל הקוראים,

החלטתי לחזור לבלוג שנסגר ממזמן. אני מקווה שאני לא יאבד את הרצון שוב לכתוב בבלוג.

לפעמים יש לי נטייה להתחיל דברים חדשים  מרוב התלהבות, שיעמום ואז להפסיק.

אני לא יודעת לאיזה נטייה הולך להיות הבלוג הזה, לכתיבה אישית או ליותר כתבות לציבור הרחב, אני מניחה שצפויה לי הפתעה....

אני הציג את עצמי, שמי יעל.

התחביבים שלי זה משחק וקרית ספרים (דבר שהזנחתי...)

אני לא באה לפה עם הבטחות איך יראה הבלוג ויכול להיות שזה בכלל לא יעניין אף אחד לאן הכיון של הבלוג,

אבל אני הולכת לכתוב אותו בשבילי, מקום לאגור את הכתבות והמחשבות שבאות לי עלידי כתיבה.

בתקווה שתהנו להיכנס לפה מדי פעם להציץ  

אוהבת, יעל :)