האוויר כבר נקי מהגשם שהיה כאן אתמול |
| 2/2009
בשבילך.
אני אוהבת לעפעף בעיניים, ולדעת שאתה מבין אותי
ולהוציא לשון קטנה בזווית של הפה ולדעת שזה בדיוק מה שרצית שאעשה.
אני אוהבת להרגיש קטנה כזאת, מתכווצת בתוך עצמי ונצמדת לגוף החם ביותר שקיים עלי אדמות. בשבילי.
אני מכסה את שנינו בשמיכה, מתמקמת סמוך לראשך ומקשיבה למלודיה מתנגנת. הנשימה שלך מעלה בי ניחוחות שאני מתאמצת במהרה לשאוף לקרבי. כאשר המלודיה מתגברת אני מנסה בזהירות להנמיך אותה על-ידי משיכה באפך, או דגדוג קל בצלעות. אני נהנית לראות אותך נע בשינתך, אתה כ"כ שלי שזה תענוג.
אני מתעוררת עם חיוך מתמיד. קורי החלומות נפרמים כאשר אני פוקחת את עיניי למציאות ומוצאת את עצמי מתבוננת בהשתקפות של עינייך. אבל לא את עצמי אני רואה, אלא אותך ואת שאריות החלום שלך, מתפוררים במרחק הקטן בינינו, בונים גשר למבט מאוד יציב.
אני סוחבת על גבי שק מלא הפתעות. בכל פעם אני עוצרת לאחר שפסעתי מספר צעדים, מורידה את השק ומניחה אותו על האדמה, רוכנת מעליו ושולפת הפתעה נעימה ומתוקה שממלאת אותי בכוח ובאנרגיה להמשיך לצעוד. אתה תמיד לצידי. אבל זה המסע שלי.
אני אוהבת שאני יכולה לכתוב לך קטע כזה, שלא מתאר ולו עשירית ממה שאני מרגישה,
ויודעת שאתה תדע להשלים את תשע העשיריות הנותרות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
