הו בוקר טוב!

אחרי שוירוס חדש ומרושע שינה לי את הססמא לאימייל, נאלצתי להמציא אימייל חדש. וזה היה קשה, כי יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש, כמו את הגלגל, או את האהבה, וגם כתובת אימייל ישנה. ישנה מאוד.

אבל כמו כל דבר בחיים, גם כתובת אימייל צריך להחליף, בגלל נסיבות אלו או אחרות, וגם אהבה צריך להחליף, וכן, גם גלגלים מדי פעם.

אי לכך ובהתאם לזאת, אה כתובת חדשה

והיה לי פן בפרום וגם שמלה וגם עקבים, ואנשים אמרו שחייכתי הרבה והייתי די עליזה, והייתי גם די אימהית כי דאגתי למים להרבה שיכורים ווויסקי לאלו שרצו, וגם היה בחור שדאג לבגוד בחברתו, אבל אח"כ אמר- "אה, לא לא, אני לא בחור כזה, אני לא רוצה לבגוד בחברה שלי. תגידי, קרה משהו בינינו? אני זוכר שדיברנו על מוזיקה וגם הבאת לי הרבה מים"

אני נחמדה מדי. זאת הבעיה שלי. אולי אני גם חושבת שכולם נחמדים כמוני. אה כן, זאת בטח הסיבה שהכנסתי הביתה בחור שאכפת לי ממנו בערך כמו שאכפת לי ממשהו שלא אכפת לי ממנו בכלל בכלל. ואולי כל פעם אני אגיד "כן, למה אני איתו בקשר בכלל?" אבל עכשיו נגמרה השנה ואולי, מי ייתן, ולא אראה את פרצופו יותר לעולם? וגם לא איברים אחרים, כי איככככככככככככ, כמה אפשר כבר סעמק

אמש הייתי ב-הופעה. שדה חומוס, רומניה ואמא שלה, היה מדהים. כי רומי מדהימה ורוג'ר מדהים, וכל מה שבא לי מאז זה רק לשמוע עוד ועוד פינק פלויד. אותה גברת בשינוי אדרת. הפעם הכל הרבה יותר אישי וחם. ועוד להכיר אנשים חדשים בגלל שהם היו אתמול גם שם. לא פגשתי אותם שם, אבל פגשתי אותם פה, ממש ביומולדת של הילונת שחגגה 18. היו פה בירות ואנשים, ודיסק שהבטחתי הרבה זמן לאורילה, ואני מקווה שהוא לא נשרט בתיק שלי ושהוא יעבוד, ואה, אנשים שהיו אתמול ברוג'ר. אמא ובת, אבא ובן, זוג מבוגר וחבורות של ילדים, מה יותר יפה מזה? מה יותר מגובש, נאה למראה ומחמם את הלב?

איך קראו לזה? היתה חבורה של ילדים באוטובוס שלנו, האוטובוס הבן-בן-בן-זונה-אני-מתכוונת-שאיחר-להופעה-ויצא-שלוש-שעות-אחרי-סוף-ההופעה-אני-מתכוונת שכל הזמן עשו רעש, ובפקקים הקרובים שהיו להופעה אמרו שהם רוצים לצאת לסיגריה. הם באו לנהג ואמרו- "אולי נרד וכשתתחיל לנסוע תצפור לנו ואנחנו נעלה על האוטובוס?" אז הם ירדו, והתחילו לעשן בניחותא. זה היה בחור ובחורה. מעשנים מעשנים, והפקק מתקדם והאוטובוס מתחיל לצבור מהירות. ואז כל האוטובוס נצמד לשמשות למחזה הכה מרהיב של בחור עם סיגריה ביד, ובחורה עם ציצים גדולים מתחילים לרוץ אחרי האוטובוס. וכולם נשפכים מצחוק והבחורינה והבחורון עולים על האוטובוס מתנשפים ואדומים. צחוקים. אז התחלתי לומר, שבהסעה חזור, כלומר ב3 שעות שחיכינו להסעה, צחקתי עם אחד הבחורינים של החבורה. והוא היה חמוד עם חולצה אדומה פתוחה ומעיל סרוג שחור ארוך. רומי בדיוק קפאה ואני הסתכלתי עליו ושאלתי למה הוא לא סוגר את הכפתורים של החולצה, והוא בתגובה אמר משהו והתחיל לסגור את הכפתורים. כשכבר עלינו על האוטובוס, הוא עמד מאחורי ושאל- "איך אמרת שקוראים לך?" אמרתי לו "לא אמרתי איך קוראים לי". הוא חייך ואמר "אה. אז איך קוראים לך?". עניתי לו, ויותר מאוחר באוטובוס אמרתי לרומניה, "תמיד רציתי לענות ככה כשישאלו אותי- איך אמרת שקוראים לך".

היום מאיה שאלה אם אני רוצה לבוא להופעה של סיוון שביט. אמרתי למה לא, וככה מצאנו את עצמנו מול הבובה הזאת, שמתנוענעת כמו משהו שביר, מרתק, יפהפה. אח"כ יומולדת של הילונת, כמו שאמרתי, ושם אנשים שהיו אתמול בהופעה. טאטוש דיבר בפלאפון עם גיא, וקרא לו לבוא, ואז לקחתי את הפלאפון ושאלתי את גיא אם הוא שלח לי אימייל חזרה, אז הוא אמר שלא. אמרתי ש"פיו, איזה מזל. דאגתי שהחזרת לי אימייל, ואין לי אימייל כבר, כי שלחו לי וירוס שמחק לי את הססמא, והוירוס הזה גם שולח את עצמו לרשימה שלי." הוא התחיל לרטון ואמר שהוא מקווה שלא הרסתי לו את האימייל, הוא פתח אותו ואמר שזה בסדר, הוא לא קיבל שום אימייל. עכשיו אני צריכה ליידע אותו מה האימייל החדש שלי. גיא חמדמד

אין לי כוח לכל מה שלא חשוב. ההורים מפליגים ביום ראשון ליוון, ואני נשארת בבית עם סבא. הכל בגלל שהכנסתי הביתה בחור שאכפת לי ממנו בערך כמו שאכפת לי ממשהו שלא אכפת לי ממנו בכלל בכלל. אמא הרי התעוררה ולא היה לה נעים כי היא לא יכולה לפתוח לי את הדלת ולא יכולה להשאיר את המצב כמו שהיא. יש לה חושים בריאים לאמא הזאת שלי. הודיתי לה על זה היום. אולי זה גרם לאמא לבקש מסבא שיישאר איתי בבית הריק לשעבר שלי סעמק, אבל לפחות היא דאגה לזה שהטמבל לא יישאר איתי באותו חדר להרבה זמן. לפחות יש לי תירוץ הפעם- הייתי שיכורה. מה התירוץ לשאר הפעמים שהיינו ביחד? טוב מאוד. טוב מאוד מאוד. קצת מבאס בעצם.

היה לי עוד משהו להוסיף? לא בינתיים. לילה טוב.

(מי יזכה להיות התגובה הראשונה שלי באימייל החדש?)