יש לי מצלמה חדשה- Nikon D50. יש לי את הסבים והסבתות הכי כלים בעולם (:

הסתובבתי היום בקניון עם שיער פזור וקשת של אניה

פתאום כ"כ התחשק לי להמשיך ללכת עם שיער פזור ורציתי לקחת מאניה את הקשת לת-מיד, אבל היא לא הסכימה 

"זוכרת מאיפה הקשת? כיתה ז', מהחנות של המרוקאי"

חיפשתי קשת כזאת בשבילי, אבל לא מצאתי אף אחת שהיא בדיוק, וכשאני רוצה משהו ספציפי, אני רוצה משהו ספציפי 

(אז נשארתי בלי כלום)

אני עובדת הרבה

הכי מצחיקים אותי האנשים שנכנסים עם קופונים של מקדונלד'ס ושואלים מה הם מקבלים תמורתו,

אני- "אהה... גברתי, זה של מקדונלדס"

היא מסתובבת לבעלה ושואלת- "רגע! איפה אנחנו??"

(אהמ, בורגראנץ'..)

יש לי אחלה חבר'ה בעבודה, אני פוגשת את המנהלים שלי בעיר הבירה ומנהלת יחסי "למשוך בצמות" עם בחור אחד.

אני נהנית יותר כשאני אוטומטית ולא מייחסת את כל מירב תשומת ליבי לכל הזמנה.

בסופהשבוע הייתי בכנרת עם יובלי שסיים טירונות, וטושה, ועוד חבר'ה.

טושה ניגנה כ"כ הרבה בגיטרה, שהחלטתי לחזור לנגן גם

היה זוג אחד שהציע לי להשתתף איתם בשלישייה-

אני- "אני נבוכה, אין לנו דברים כאלה בחיפה!"

הגברת המציעה- "אה, יש רק קטיושות?"

אני- "כן! אין לנו פצצות!" קריצה קריצה (:

פעם שנייה שאני מסרבת לבחורה....

תוכניות לנסוע לאמסטרדם ולגרמניה. (מחפשת שותף אגב)

כל כך מתאים לי החופש הזה.

השבוע אני נוסעת עם כל הצוות שוב לכנרת.

מר מושך בצמות- "איפה את?"

אני- "בכנרת"

הוא- "האאאאא"

אני- "שבוע הבא איתך"

הוא- "בעזרת השם"

אני- "כי רק השם יעזור לנו עכשיו.."

מצאתי דרך להכניס שירים לMP4 סופסוף, אז יש לי בוב דילן וג'ף באקלי וmeddle של פינק פלויד והשלב הבא זה עברית

יושבת עם אניה במרפסת, אני מרגישה שחזרתי קצת אחורה

המסור איתה ועם עידודו, הוא מחזיק לי את היד כי אני מפחדת

וכי יש לו ריח טוב "כן, דולצ'ה גבאנה"

אלוהים, חוזר לי התיאבון