לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  † Chained Puppet †

בן: 35

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

אלכוהול. סמים. אה, ויש גם בירה.


פעם בכמה זמן, החיים מציבים אותנו בפני החלטות קשות.
מה לעשות, life's a bitch..
כל החיים אנחנו מתלוננים על מה שלא טוב לנו, מנסים לתקן.
לפעמים גם מצליחים ועוברים לפרוייקט הבא. לפעמים משתגעים כל החיים מתיקון אחד וצועדים במקום, כשלבסוף מסיימים את החיים בידיעה שהתיקון לא נעשה, אך בשלב זה גם מתחרטים על כל המאמץ.
-חרטה-

ואנחנו ממשיכים לחיות, כאילו למישהו אכפת, ממשיכים לתהות אם למישהו אכפת, לרוב חושבים שלא ולרוב טועים.
לו רק היה לנו את האישור שאכפת לכולם מסביב, אולי היינו חושבים הרבה פחות. מחפשים פחות. טועים, מתקנים ואפילו מתחרטים פחות.
אבל לחיים שלנו לא אכפת, מעין גלגל המתגלגל מטה במדרון, מאיץ לקראת סוף הירידה ולבסוף מאט, מועד, נופל.

ההרהורים האינסופיים של שייכות, הגורמים העיקריים לחוסר השייכות, משחקים לנו במוח כאילו היה צעצוע זול, ללא טיפת רגישות.
לא מספיק שמתעללים לנו במוח, האדיוט מערב גם את הלב, דוחף אותו לכל מאבק, מהלך השווה ללוחמה עם תינוק ביד. מסתבר שהמוח שלנו הוא בייביסיטר מהתחת.
ואם התינוק נפגע, הבייביסיטר פתאום מרגיש רע, מלא חרטה, כמובן מחוסר עבודה.. מותיר מערבולת הרסנית של רגשות אחריו.

אם כך, איך עלינו לנהוג בעת הגעתנו לפרשת הדרכים ?
כשהמוח נושא את הלב בידיו, כל החלטה עשוייה להיות גורלית והרסנית במיוחד.
מדוע אי אפשר לברוח ולעקוף את כל צמתי החיים ?
מובן שאפשר להעזר באמצעי הבריחה הכימיים.. הם תמיד עשו ויעשו את העבודה.. רק שהם לבסוף הופכים לבעיה המרכזית ומדרדרים איתם את כל שאר הבעיות..

"אתה לא יכול לברוח בכל פעם שצצה בעיה! תצטרך להתמודד מתישהו!" ..
"אתה צריך להתבגר."
להתבגר..

אומרים שתקופת הילדות היא התקופה היפה, המאושרת של החיים.
הסקרנות, השובבות.. הנאיביות..
אם זה נכון..
המבוגר הטיפוסי מכער את חיי הנערות התמימים בהצהרה על חובת ההתבגרות.



לאדם האופטימי והפסימי כאחד -
הדברים שנכתבו לעיל לא טובים בשבילך. נכון, אני אומר את זה רק עכשיו בשביל שכן תספוג .. משהו ..
אבל היי, אם אתה פסימי והתחלת להנהן מול המסך כשקראת משפטים כמו "כאילו למישהו אכפת".. בוא לכאן, שב לידי, אני אכין לך כוס תה ואוריד לך סטירה.
שמח לעזור.
אה ואגב, הדברים נכתבו בלשון זכר, אבל מתייחסים גם לנשים.. בעיקר לנשים.. הן קוראות יותר נראה לי.. (סביר להניח)
אז בקיצור, זוז מהמחשב, לך תקרא ספר.. די לשקוע בבלוגים דכאוניים, יא משועמם..


-
נכתב על ידי † Chained Puppet † , 17/3/2008 03:01  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל† Chained Puppet † אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על † Chained Puppet † ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)