אני שחר .יש לי רשיון כבר 3 שנים וקצת. כבר סיימתי את תקופת המלווה, ותקופת הנהג החדש.
אני יכולה להסיע עד 4 אנשים מלבדי. אני כבר נוסעת שנה בלי השלט הצהוב. קניתי רכב.
ואני מפחדת לנהוג.
אני מפחדת לעלות על ההגה ולהתחיל לשים לב לכל פרט קטן בכביש
אני מפחדת ליצור קשרי עין ולהידחף אם צריך לנתיבים לא שלי
אני מפחדת שאולי לפעמים האחריות שאני לוקחת על עצמי גדולה מדי
כי האחריות הזאת היא לא משהו קטן. אני מתחילה לנהוג- ואני אחראית על עצמי, על מי שאיתי ברכב ועל כל מי שנוסע איתי בכביש.
עם זאת, האחריות הזאת היא מה שהופכת אותי לבנאדם רגוע בנהיגה.
ברגע שאני יוצאת מהחניה של הבית, אני יודעת שאני צריכה להשאיר את העיניים על הכביש כל הזמן.
ברור כשמש שאלכוהול ,אסמסים ושיחות נמצאים מחוץ לתחום כשמדובר בנהיגה.
אז כן, אני אישה וזה מצחיק שאישה נוהגת. אבל עדיין מדובר פה באחריות ענקית מאין כמוה.
חשוב שכל מי שעושה רשיון יידע שלנהוג זה לא רק כיף כי מרגישים את הרוח ופתאום מקבלים עצמאות ולא צריך להתנייד בתח"צ
להוציא רשיון ולנהוג זו אחריות גדולה שאיתה בא גם הפחד.
כל הנהגים והנהגות- תפחדו ! אבל שהפחד לא ישתק אתכם, אלא רק יחזק אתכם ויגרום לכם להבין את גודל האחריות שאתם נושאים בה כשאתם במושב הנהג.
נ.ב- לפעמים כשאתם תהיו הכי בסדר בעולם בכביש, זה שברכב שלידכם לא בהכרח כזה...עירנות וחוכמה היא המפתח.