החיים שלי ושל הילארי
נחמד לדעת שחושבים עלייך...
שלמות היא הילארי דאף |
| 8/2007
מחנה
היי אנשושים
אני ממש משמ ממש מצטערת שלא עידכנתי כפי שהבטחתי(מיד אחרי המחנה)
אבל היה לי כל כך הרבה דברושים על הראש..
אז תצתרכו להסתפק ממש בקיצור של המחנה...
ביום הראשון היה פגז... והירתי כל כך הרבה אנשים חמודים ומתוקים שבא לאכול
ובנינו נדנדות וסנדות.. ואחרי הארוחת הערב הג'יפתית הלכנו להתקלח..
ואתם ממש ממש ממש לא יכולים לדמיין לעצמכם איזה הרגשה זה להתחקלח אחרי יום 1 במחנה..
זה פשוט לצאת אדם חדש!!!
והחלק הכי טוב... שמצאנו מזרון זוגי.. אז במקום לישון על שק"ש (שק שינה) על האבנים..
הבאנו את המזרון למאהל... (כמובן שריססנו אותו נגד פישפשים וחרקים) עליו שמנו מזרון שטח ועל המזרון שטח שק"ש אז.. בואו נגיד את זה ככה .. אנחנו ישנו מעווווווולה
בלילה היה לנו אש לילה בים.. היה כל כך שווה.... עם קייקים!
ביום השני היתה השכמה ב 6! ובאלי לרצוח אותם!
וזה לא הייתה סתם השכמה.. הם שמו מוזיקה קופצנית ומרעישה בקולי קולות
ולמי שעדיין לא יודע לי קוראים הדר.. ובמחנה היו 86 בנות שקוראים להם הדר וזה היה כל כך מצחיק כי כשמישהו קרא "הדר" כולם ענו.. חח :)
בבוקר הדבר היחידי שהיה טוב אחרי ההשכמה זה שקיבלנו שוקו בשקית..
אחרי כל כך הרבה זמן שלא שתיתי שוקו..
וכמובן אחרי הארוחה .. מסלול שמוציא לכולם ת'מיץ
ואז.... קרא הדבר...
הסתבכתי עם שיכון!
הם ממש חבורת גונזילות ואיך שאני הסתבכתי איתם... עדיף לא לדעת...
קיצר באמת שעכשיו הסתבכתי לכל החיים...
מאותו רגע.. כל המחנה הייתי "מבוקשת כל המוצא מוזמנן להחזיר לשיכון"
אז כל המחנה הייתי צריכה לברוח ולהסתתר אבל.. היה שווה כי כל כך הרבה בננים ובננות חמודות עזרו לי
ועכשיו הם חברות וחברים שלי...
קיצר היה מחנה פגז.. ואת שאר הימים של המחנה... אינלי כל לפר כי יש כל כך הרבה חוויות שיש לי לכתוב והידיים שלי כבר עייפות
-הדר- שכולה פצע וחבורה
עד כאן חצי מחנה... ואולי בפעם הבאה המשך.. ואולי לא
ואולי גם פוסט תמונות מהמחנה
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hadar_19