לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חיקוי לחיים



כינוי: 

בת: 53





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2011

בוקר


בערך בארבע וחצי שמעתי קולות. המקרר נפתח ונסגר, כוס מונחת, שקית מרשרשת.

הייתי באמצע חלום. נכנסתי לחדר מצועצע ומקסים עמוס חפצונים ורקמות, משהו לא מכאן. נדמה לי שעמדתי לפענח את התעלומה של בעלת הבית. במקום זה קמתי והלכתי לבדוק מי זה הגנב שחדר אל ביתי ואל מקררי. לא ראיתי אף אחד. עשיתי פיפי. בחושך, ראיתי מקצה המסדרון את ללו יושב במיטה ומנפנף לי לשלום.

הייתי רעב נורא פתאם, אז אכלתי מילקי ובייגלה ושתיתי מים.

ארוחה מאוזנת וסבירה בהחלט לשעת פרה-בוקר, חשבתי. אולי מאז שהוא לימד את עצמו לקפוץ בחבל ולא מפסיק אחרי-צהריימים שלמים, הוא נרעב בשעות מוזרות שכאלה. כיסיתי אותו ונישקתי והוא נרדם עוד לפני שחזרתי למיטה שלי.

 

בדיוק ב6:15 השעון צלצל.

הייתי באמצע חלום. הבחור שישב על-ידי בקולנוע גנב לי את הנעליים והשאיר במקומם סוודר אוף-וויט כל כך כבד שבקושי הצלחתי להרים. לבשתי שמלה דקיקה וקצרצרה ובחוץ ירד מבול.

את לא יכולה לכבות בעצמך? שאלתי את הפרוונית ששכבה על השעון. היא דילגה מעלי ודחפה את הראש שלה אל היד של רו שמתישהו במהלך הלילה התגלגל אל המיטה שלי, כדי שהוא ילטף בדיוק שם.

אמא, היא מרשה לי בלבן.

הפרוונית אף פעם לא מרשה ללטף אותה בלבן, אבל לפעמים כן. היום בבוקר למשל.

 

אחרכך הצטערתי שאי אפשר להשאר היום בבית, יותר ויותר ימים אני ממש רוצה להשאר בבית.

גם רו הצטער שהוא צריך ללכת לגן היום. כמעט כל יום הוא מצטער צער אמיתי.

מה תעשה אתי כל היום, אני שואלת

מה שאת. הוא עונה

אבל שנינו צריכים ללכת, כל אחד לעבודה שלו, אני מקשה. הלוואי שזה היה אחרת, ממש הלוואי. כדי לרכך את הבוקר, אנחנו עוצרים בקפה ולוקחים קפה כהה לאמא ושוקו לרו. ההוא בקפה משמיע משהו, כנראה רדיו. המוח שלי מסתלק לאלפית שניה לכיתה ח'. אחותי, לאופרדה, ואני שוכבות במיטה בלילה ושומעות יואב קוטנר. הוא משמיע את פרינס sometime its snows in april, אנחנו נמסות שתינו, על-אמת. בזמן האחרון אני נתקלת בשירים שלא שמעתי המון-המון זמן, קסמים קטנים שמזכירים לי. אני מחייכת חיוך נוסטלגי אל רו, מתחשק לי לשאול אותו אם הוא זוכר.

הלוואי שיכולנו להיות בטלנים נהנתנים של ארוחות בוקר ארוכות ושיחות בטלות ומוזיאון וסקייטבורד וקורקינט תמיד.

ללו דווקא אוהב ללכת לבית-ספר.

עוד שניה פסח ואחרכך כבר נגמרת השנה צ'יק-צ'ק.

הלכתי לעבוד.

 

 

מצחיק –

שני אלה רבים בצחוק על משהו רוכבים אחד על השני, מועכים ומקווצ'צים:

אתה סוס

ואתה חמור

אתה דיביל

ואתה סתום

אתה נדוש

ואתה נפוץ

נכתב על ידי , 6/4/2011 14:17  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאופה קטנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אופה קטנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)