הכי אהבנו להכין קסטות אוספים, לא קלטות חלילה, קסטות. היו לנו מליון, לציון כל אירוע וכל תקופה.
הכנו אחת ליומולדת של השניה עם שמות מצחיקים כמו that joke isn't funny anymore, הכנו לנסיעה קצרה ולנסיעות ארוכות. היו לנו כאלה לספונג'ה של שישי בצהריים, כשמכל חדר בבתי חיילים שמעו מוזיקה אחרת בקולות מחרישי אוזניים. היו לנו מוכנים לדכדכת ומוכנים למצב-רוח טוב במיוחד. רק בעברית או רק באנגלית או גם וגם.
הכי אהבתי את הקסטה של השירים שאני הייתי רוצה לשיר לו מול אוסף השירים שהייתי רוצה שהוא ישיר לי. שתיהן, כמובן היו ערוכים לעילא ורק חיכו לזה שירשה לעצמו לזמרר לי שירי "אני אוהב אותך – בואי אני אקרע לך ת'צורה."
לא מזמן צף לי שיר מאלה של הבנות, אחד שלא זכרתי אפילו שהוא קיים ומרגע שנזכרתי הוא התיישב לי ולא עזב כמה ימים. שיר של bjork, אחד שחשבנו שהוא הכי קולע למקום שאוהב ונאהב אבל לא צריך להשתמש במילים. אולי כי נשים הן כל כך מעודנות וחיישניות ומבינות הכל גם מעפעוף או מהדרך הגברית שבה הוא מחזיק את הסיגריה. יש רגשות שמתאימים לגילאים מסוימים, כי מה שלוקח בגיל 21, לא עובד בגיל 39. גם אם הייתי מתאמצת לא הייתי מרגישה היום את הטריות המקסימה והמטופשת, ה-איך קראת לזה? – הרומנטית והסקסית של אז.
בתיכון זאת היתה שינייד, שהיתה מרעננת ויפה כמו פיה קרחת. גם זה שיר ששכחתי שקיים עד שמצאתי באחד הארגזים קסטת אוסף נשכחת, שהכנתי לבחור כלשהו שנדמה לי שלא היה איתו כלום, ממש כלום (מה נדמה מה? אני הרי זוכרת בדיוק למי ומתי ומה הרגשתי כלפיו וכמה רציתי שהוא לא יהיה כל כך מנומס ואפלטוני). איזו עצבנות מרשימה היתה לבחורה הזאת. כמו ילדה מרוגזת שרוקעת. ואיך התרשמתי ורציתי גם, ככה בדיוק.
לא היתה לי סבלנות לעדינות וכשהיתה מישהי שקלעה בדיוק לגיל הסוער שלי ולרגשות היחודיים כל כך שרק אני (והיא), חווינו בכל העולם, לא שבעתי. כמו הפעם הראשונה ששמעתי את rid of me ועיני נפקחו אל מקומות אחרים, אקסצנטריים ונועזים יותר.
קראנו להם בחיבה שירי מברשת – על שם המברשת שמשמשת כמיקרופון שלתוכו מזייפים את שיריה של מי שזאת לא תהיה.
היום אין לי שירים כאלה, בעצם יש אבל לא כאלה שעושים לי להרגיש שזאת הפעם הראשונה והאחרונה שאני אוהב ככה, כי אם למדתי משהו בשנים האלה זה שאין פעם אחרונה לשום דבר, יש פעמים ראשונות, אבל הן לא מרגישות גיל 20 וגם לא 30. ואני, קטנת אמונה שכמותי, רוצה לחשוב שהקסם הזה יקרה ויודעת שהוא בטח לא יהיה בסגנון 1992.
רצועת בונוס
רעיונות לפוסטים שכנראה לא אכתוב -
אהבה של בנים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
