שרת החוץ צריכה – לדבר עם הרופאה, לדבר עם המזכירה, לדבר עם המורה, לדבר עם המרפאה בעיסוק. לדבר עם הרופא הראשון ולדבר עם הרופא השני, לדבר עם המזכירה של הרופא הראשון ועם זו של הרופא השני. להתקשר לקבוע תור, להתקשר לברר בדיוק מתי, לקבוע פגישה, לברר לגבי ישיבה, להופיע ולדבר, להיות ברורה. להגיד מה צריך, לעשות בעצמה מה שצריך. לא לבזר סמכויות (כי אין למי), להחליט לבד ולבצע ולבצע ולבצע.
שרת החוץ צריכה לקחת את האוטו למוסך ולטסט ואז שוב למוסך ושוב לטסט
שרת החוץ צריכה – לתכנן, לארגן, לקנות ולהחליף מה שכבר נקנה, לסדר, להכין, לנקות, לרוץ ולקחת הפניה והתחייבות, לחייך, לקשקש סמול-טוק לא מזיק עם המוכרת בחנות ועם הבריסטה החמוד.
שרת החוץ צריכה לא לשכוח כלום, להספיק עד מחר וגם עד מחרתיים. לזכור לשלם חשבונות, לזכור לקפוץ לבנק, לזכור לדאוג שיהיה משהו לזה ומשהו לשני. לא להצטרך ולא להסתמך, שהכל יהיה רק מתוך בחירה ולא מתוך הכרח.
שרת החוץ צריכה להיות מעודדת ונחמדה, טובה אל זה ואל השני. להיות תקיפה אבל לא תוקפנית, להבהיר לגננת שלא יתכן, להבהיר לילד שהיום חייבים, להחזיק את כולם בדיוק במקום שבו היא רוצה אותם בשליטה מרוכזת.
שרת החוץ היא כלבה מכנסת עדרים. לפעמים גם שניים הם עדר, לפעמים גם אנשים זרים לגמרי נתקעים באחו ומתעקשים ללעוס את העשב במרעה.
לשרת החוץ יש – עיניים טרוטות וידיים מתופפות. היא זזה בכיסא כמו ילדה קטנה. היא מלהגת בלי סוף על כל נושא טריוויאלי. היא רעבה מרוב עצבנות, היא עייפה, היא מרגישה מטונפת כל הזמן. אין לה סבלנות, היא אובר-תוקפנית או רגישה עד כדי בכי, היא חרדה ולא ישנה בלילה, הראש שלה מלא כל כך עד שהיא פוחדת לטלטל אותו כדי שכלום לא ישפך מהאוזניים.
אוי ואבוי לשרת החוץ, היא יודעת שזה לא יגמר כל כך מהר.
שרת הפנים תלתה שלט וסגרה את המשרד עד הודעה חדשה. שרת החוץ כל כך בודדה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
