ברור לכל שנכשלתי כשלון חרוץ גם בניסוי מס'
1. הכל התחיל כשהייתי ממש חייבת קרם הגנה לקטנים. להכנס לקנות ולצאת. נכנסתי
וקניתי את הקרם הכי יקר שהיה בסופר-פארם. וגם אחד בשבילי, כי גם לי אין. אציין
בהתלהבות שהוא ממש-ממש טוב ומנע ממני להתחמם (מלשון להפוך חומה) גם בנסיעה ארוכה
למדי. הידד.
מעניין אם אני אצליח לממש כזה
ניסוי גם על ספרים. המממ.
כל מי שלא בא לו להתמרח אתי יכול לדלג ישר
לקציצות.
הוא עושה לי כוכבים בעיניים.
-יש לי רק כיס אחד במכנסיים.
-וכמה אתה רוצה?
-ארבעה
-ארבעה זה המון.
-לא, זה לא המון בכלל. עשרה זה המון.
-כמה כיסים אתה צריך להוסיף לארבעה כדי
להגיע לעשרה?
הזעיק בודק עם האצבעות כמה זה עשר ואחרכך
כמה זה ארבע. משאיר את הארבע ישרות וסופר את כל המקופלות.
-ששה.
הוא בן שלוש וחצי, הזעיק הנבון
הזה, אני תוהה עוד כמה הלב שלי יכול להתרחב כדי להכיל את השמחה שהוא עושה בו. לא
בגלל החשבון כחשבון, זה באמת לא מעניין אותי אם עכשיו או בכיתה א'. אלה הגלגלים
שחושבים ובודקים ומסיקים מסקנות. זאת השמחה שבה הוא פותר בעיה. זאת הסקרנות הילדית
המופלאה ומעוררת הקנאה הזו.
וחוץ מזה הוא מבקש לשמוע פינק
פלויד לשמחתו של אבא שלו ואוהב את wish
you, וגם רוקד קואורדינציה מופלאה (לא ממני בטוח). היש חמידות גדולה מזאת.
פעם התלוננתי על כך שמעולם לא הכנתי קציצות
במו עצמי, מאז למדתי להכין קציצות ומיד התחלתי לאלתר. הנה הקציצות המנצחות של
השבוע.
1/2 קילו בשר טחון רזה
לא היה לי קישוא לגרד פנימה ותפ"א נראה
לי מגעיל, אז גרדתי בטטה אחת קטנה וקצת ישנה
1/2 בצל קצוץ
גרד מלימון אחד
2 ביצים
3 כפות שקדים טחונים (כי לא היו פרורי לחם)
מלח ופלפל
בזמן שהתערובת עמדה וחיכתה שעה במקרר זרקתי
לסיר גדול ושטוח
2 כוסות פול ירוק קטן ועדין
1/2 כוס עדשים ירוקות
קורט, אבל ממש קורט כמון (וקורטני גם)
3 שיני שום פרוסות דק
2 עגבניות מגוררות
1/2 כוס מי באר טהורים שהלכתי לחצוב בבורות
המים בעיר העתיקה (טוב, סתם מי ברז)
הרבה פלפל שחור
קיצצתי את הקציצות אל תוך הפולים והעדשים
ונתתי לכל העייסק לבעבע עד שנהיה מוכן (25-35 דקות?), יצאו קציצות מומצאות לעילא.
אני חושבת לקנות עגלה קטנה רתומה לסוס, לעבור עם פעמון מדנדן ולמכור בכל יום קציצות עם
פול ירוק או כרוב ממולא עם שמנת חמוצה או מרק שעועית עם צלעות חזרזיר או עוגת
גבינה. אולי תהיה לאנשים כרטיסיה קטנה והם יוכלו לנקב בכל יום מנה.
תוספת, הנה מרגרינה דאק המשובחים.
יש לי תיק אחד שהאינדיאני קנה לי פעם. הצעה מועילה לבחירת בני זוג: למצוא כאלה שיודעים לקנות מתנות ממש טובות.