לפני שבוע קניתי חלה מתוקה. פעם אחת ניגבנו ביצת עין בפרוסות לבנבנות מתקתקות ודי. בערך ביום רביעי גיליתי שהיא עומדת בקופסת הלחם (שעשויה מהמיקרוגל), בודדה ומצוברחת. לידה עמדה שארית עצבנית של לחם קופים שזעף על שנשכח למרות שפונק והוחמא כיאות. ככה אני, לא תמיד משתמשת אבל אוהבת שיש לי למקרה שארצה. קצת כמו שאני אוהבת נורא שיגידו לי מה לעשות, בתנאי שזה מה שאני רוצה לשמוע.
אז הכנתי פודינג לחם.
הפעם הראשונה שאכלתי פודינג לחם היתה בניו-אורלינס, הרבה-הרבה לפני המבול. אני לא יודעת איך היא עכשיו, אבל אז היתה הרגשה בניו-אורלינס שהכל יכול לקרות בכל רגע, לא צפוי ככל שיהיה. ומה מוזר הדבר, באמת הכל קורה שם בכל רגע ומתחשק להסחף בכל מה שלא צפוי. הייתי צעירה ונוחה להתרשם, שוין. חוץ מלפגוש ומפיר אמיתי, ליפול לסם, לקנות נעליי פיפ-טואו מקסימות, לאכול אויסטרים לארוחת צהריים, לרקוד טופלס במועדון מפוקפק עבור כסף, לפגוש במקרה ברחוב מישהו מהקיבוץ, ללכת לאיבוד בביצה מחוץ לעיר ולבקר באחוזה שבה צילמו בדיוק אז את 'ראיון עם ערפד', לא עשיתי שום דבר מיוחד.
זה המתכון החביב עלי לפודינג לחם –
חלה ישנה, או עוגת שמרים ישנה בפרוסות או בקוביות בלי הקרום, קלויות בטוסטר או בתנור כחמש דקות מכל צד.
לטרוף יחד –
1. כוס חלב
1. כוס שמנת מתוקה
1. כוס סוכר (אני משתמשת מראש בפחות)
2. ביצים שלמות
3. חלמונים
1. כף ברנדי, סאות'רן קומפורט, קלבדוס או סתם קצת תמצית וניל
לשמן תבנית בחמאה
להטביע פרוסות לחם בתערובת הביצים-שמנת ולסדר בתבנית בכמה שכבות שיוצא.
טוב לתת ללחם לעמוד קצת בתוך הבלילה כדי שיספוג ממנה, אבל לא יותר מדי, כדי שהפודינג לא יהיה סמרטוט.
אופים מכוסה ב160 מעלות 40 דקות, מורידים את הכיסוי ואופים עוד 30 דקות בלי.
נהדר לבראנץ' בשבת בבוקר.
על המתכון הזה אפשר לאלתר כמה שרוצים –
הפעם השתמשתי מראש בפחות סוכר, את פרוסות החלה מרחתי בשכבה נדיבה של טופי (אפשר גם ריבת חלב), ובין שכבות החלה/ שמרים, פיזרתי פרוסות בננה.
לא ניסיתי, אבל אני בטוחה שזה הולך נפלא גם עם חמאת בוטנים וריבה או רק ריבה או חמאת בוטנים ובננות. אפשר להכין כריכונים קטנים, משולשים, ולטבול אותם בבלילה ממולאים בכל טוב.
כל פרי רך ילך טוב בין השכבות, כאלה מקופסת שימורים כמו אגסים או אפרסקים למשל.
תפוחים מאודים בחמאה וסוכר חום הולכים נהדר, מחית ערמונים או סתם שוקולד קצוץ.
אם מתחשק להגזים, אפשר לבשל מעט את כל עניין החלב-ביצים ולהפוך אותו למעין פטיסייר ניגר צ'יק-צ'ק שישדרג את כל העייסק למעדן. בקיצור, פודינג לחם הוא סובלני מאין כמותו וישמח לספוג בשקט מה שתתנו לו.
עכשיו אני מסתכלת עליו והוא עלי, אין לי מושג אם מתחשק לי לאכול אותו או אם יתחשק לי מחר, אני אוהבת למחזר באלגנטיות יעילה את הפרודוקטים שיש לי בבית בלי לזרוק כלום. לא יודעת לגבי שימוש עתידי, אבל זה באמת עניין שולי.
___________________________________________________________________________________
חוב מהפוסט הקודם - קראתי את כל התגובות והתרגשתי נורא. חשבתי הרבה.
הסיבה שלא הגבתי היא כי אמרתי את כל מה שהיה לי לומר והייתי מלאה עד מעל לראש במילים וברגשות, וגם כי חשבתי שאולי-אולי, אשלח לאינדיאני את הפוסט הזה, אולי הוא יבין משהו, אולי הוא יראה משהו באור קצת שונה. בסוף לא שלחתי. נראה מעשה של חוסר טעם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
