חיקוי לחיים

מציצנות שמתגלגלת לפתחי

דברים שאני מוצאת בתוך ספרים בספריה -

בתוך 'אלים אמריקאים'

שלום רב,

בני לא הכין שיעורים בידיעתי ובאישורי.

בברכה, אמא של בני

בעמוד האחרון של 'כשניטשה בכה' כתוב -

יצא ב9:00

ב23:30 התקשר, אמר אל תדאגו אני כבר חוזר

אין נשק

ג'ינס

טי שירט

נעלי L.A. GEAR שחורות חצאיות

אחרכך בא התאור שלו, כמה מספרי טלפון ואיפה נראה לאחרונה.

אני מקווה שהוא חזר בשלום.

 תוספת – גיגלתי את השמות שהיו כתובים, מצאתי את כולם, אז כנראה שהכל אצל ההוא בסדר.  

תוכניה בכתב יד להפקת תיאטרון מהמחזור הראשון או השני (נדמה לי שהראשון) - 

סאונד וקטעי מעבר מוזיקליים – אלברט (תמיר) וכהן (אלון)

בתוך 'אפיריון הדמעות',  מכתב מפברואר 85' -

 יורם! אתה מבין? יורם!

ברגע זה אני מאזין לקסטה של דפש מוד, ונזכר בך, הלהקה הזו אומרת לי דבר אחד - יורם.

אני חושב שהגיע הזמן להתקפל ולחזור הביתה, התחלתי להתגעגע, בעצם אני כבר תכף גומר להתגעגע והכל כל כך חסר לי, חסרים לי החברים הטובים. משום מה אני לא מצליח להקשר לחברה האמריקאים פה, מבלים ויוצאים כן, אבל שום דבר מעבר לזה. אני לא נותן לאף אחד להתקרב יותר מדי ולהתחבר אתי.

אולי בגלל שאני פוחד להקשר לעיר או למקום זה בכלל.

כל מה שאני עושה זה לעבוד בשתי עבודות וללמוד בבוקר, וכמה שאני קונה וקונה אני מצטער שאין לי כסף לקנות עוד (זה לא דפוק?)

איך הצבא? בכלל אני לא יודע כבר כלום ממה שהולך בארץ. אתה עוד יורד לפינגווין פעם בשבוע? אתה בקשר עם מישהי מהילדות?

אני חושב שאני בדרך הנכונה והבטוחה לבית משוגעים (ואני רציני)

הולך לחפש קסטה של בלאמנג'. בא לי לשמוע אותם, ולך?

בתוך תיכון אבלון, מצאתי פתק שממספר את כל הילדים בכיתה אחת –

הכי יפה

הכי חרמנית (מישהו משתמש במושג הזה עדיין?)

הכי מצחיק

הכי שווה

הכי והכי והכי.

שיעורים שנשכחו, מונולוגים לתיאטרון, רשימת ציוד לטיול (מודפסת ועל-כן לא מעניינת)

סימניות -

אטיקטים של חולצות, כרטיסי אוטובוס, קלף של ג'וקר (שניים, מזמנים שונים), גלויות, הזמנות להופעות (בעיקר בצוללת), תערוכת צילום אחת, תערוכה קבוצתית שכמה מהמורים השתתפו בה, פתקים מקופלים עם מספר טלפון או כאלה שכתוב עליהם את/ה נמצא/ת כאן ומהעבר השני של הדף ועכשיו כאן. עטיפות של ממתקים, לב גזור שכתוב בתוכו 'ג'סטין ביבר', חתיכת בד לא מזוהה, אפילו שערה ארוכה, עבה ובהירה (יאק), נוצה (יאק), פלסטר מקופל (יאק), חידודים של עיפרון וגם עט לעוס.

אוזניים – כמה אוזניים.

5 ספרים לאי בודד (התנ"ך כבר שם)

החיים הוראות שימוש – ז'ורז' פרק

ספר האי נחת – פרננדו פסואה

את החמישי החדש של מרטין, אבל אולי יאשרו לי לקחת גם את הארבעה הקודמים בכרך אחד עבה במיוחד-במיוחד? ומה אם הוא משמים כמו מספר ארבע? ומה יקרה לג'ון סנואו?

סיפורי משפחת החיות המוזרות – טובה ינסון

הייתי מוותרת על התנ"ך בשביל חמישה ספרי שירה, הולך? (חלפי, פלאת', אתר, ויזלטיר ורביקוביץ')

באיזה ספר היית רוצה להיות דמות

הייתי רוצה להלך בצללים עם קורווין. בעצם, הייתי רוצה לעשות הכל כולל הכל עם קורווין.

איזה סופר/ת יכתוב את סיפור חייך

שמרגרט אטווד תמציא לי אותו.

אם חייבים סופר שיכתוב אותו, אני לא מכירה מישהו שיעשה את זה יותר מעניין ורב תהפוכות מפול אוסטר. הוא לא הסופר החביב עלי בעולם, אבל אף אחד לא כותב מקריות טוב ממנו ואני מאמינה במקריות.  

עם איזה סופר/ת היית רוצה להפגש ואיפה

אני רוצה שאלי סמית' תהיה חברה שלי

עם איזה דמות ואיפה

עם סלון, לגמרי לא משנה איפה ולתמיד

את גורלה של איזה דמות היית משנה, איך?

הייתי מצילה את מגי מ'הטחנה על הנהר פלוס', ונותנת לה סוף טוב, גם אם זה אומר שהספר יהיה צ'יזי ומחורבן

עיצבו את ילדותי

נערות בחברה, דבורה עומר, הטרילוגיה של 'ארץ ים' לאורסולה לה גווין, כל מה שהצלחתי לשים את ידי עליו בספריה של האחים שלי

עיצבו את גיל ההתבגרות שלי

יומרנית שכמותי – המינגווי, קאמי, בקט, בוריס ויאן. אין מה לעשות, ארבעת הגברים האלה לא עזבו מעולם את עולם האהבות שלי.  

ספר שגורם לך לבכות

שלושה חברים - רמרק. בכל פעם מחדש

ספר שגרם לך לצחוק

רעיונותיה של קלרה הקדושה - פאול קוהוט. בכל פעם מחדש

מה את הכי אוהבת בלהיות ספרנית?

קוראים שחוזרים עם עיניים נוצצות ומספרים לי כמה אהבו את הספר שהמלצתי להם עליו ואז רוצים עוד ועוד.

כשתלמידה מתוקה מבקשת ממני רשימת המלצות קריאה לחופש.

כשאני פוגשת מורה אחת בתוך צוות המורים שמבינה את סבך האסוציאציות הספרותיות שלי ולא מסתכלת עלי כאילו שאני היצור התמוה ביותר שהיא נתקלה בו.

איזה סוג קוראים מעצבנים אותך?

אלה שלא מסוגלים להפתח ולקרא בחופשיות כל דבר. אני לא יודעת אם זה נובע מרקטום קפוץ או מחוסר ביטחון, אבל אם לא להתפרע בדמיון דרך אמנות, אז מה כן?

חלום ספרני-

ספריה ניידת שהיא גם אוטו גלידה.

*קחו דוגמה ותשאלו את עצמכם שאלות שתמיד רציתם לענות עליהן בראש חוצות.

חג השבועות עושה לי זכרונות. למרות שאני משתדלת לא להזכר ולא לשקוע, זאת הפעולה שלו עלי.

לא שקעתי ולא נעצבתי. כן, הרהרתי בזמן שטס, עוד שנה ועוד אחת.

פתחתי יומנים ישנים מהתיכון והצבא, הם מלאים באנשים שלרגע או שניים היו כל עולמי. יש כאלה שהשפיעו בצורה לא הפיכה על מי שבגרתי להיות. נזכרתי שבקיבוץ, כשהבנתי (בתדהמה מהולה בבחילה), שהבנות קוראות את היומן שלי מאחורי גבי, התחלתי לכתוב מרושע לפרקים ובעיקר מצונזר. יש עניינים שלמים שאני זוכרת אותם בפרוטרוט כמעצבים, אבל כתובה עליהם אולי שורה לקונית.

חשבתי להעלות פוסט של פרקי יומן נבחרים אבל אז הדברים נראו לי כל כך נדושים ועבשים. היא לא מעניינת אותי, ההיא מלפני שנים. גם הזכרונות, חוץ מדוק של עצב, לא רלוונטיים עוד. הצטערתי שאין לי בנות שפעם יתעניינו במחברות שלי, הבנים יעקמו את האף כפי שהם אמורים.

בערב שבועות קיבלתי טנא מרהיב משוק הנמל בתלאביב. משום מה הן מחבבות את הבלוג שלי, שפרסומי המזון שבו הם נטיפים נדירים של טעם, אבל אולי למשפחתיות שלי יש מספיק טעם בשבילן?

כל כך כיף לקבל תשורות לא צפויות ובנדיבות כזאת.

הטנא הגיע מתלאביב עם י. שלא ראיתי שנים. צדתי אותה מחדש לא מזמן בפייסבוק. י. היא מסוג האנשים שאחרי שבוע של חפיפה (החלפתי אותה בעבודה לפני 15 שנים), הפכנו לחברות לתמיד. מאלה שבאמת אפשר לא לדבר איתן שנים ולהיפגש מחדש באותה טבעיות של רק אתמול שתינו קפה ביחד. מצד שני, עדיף להתאמץ ולשמור על חברויות כלל לא וירטואליות, זה משתלם פי אלף.

נכון שכבר תמו עוגות הגבינה וחלפו מהעולם עד השנה הבאה, ובכל זאת.

עוגת גבינה אספרסו או כמו שקוראים לה בפורום המקטרות עוגת אסיה

אפויה וכבדה. דומה במהות לגבינה וערמונים (שמבוססת עליה). בעיני היא עוגה מושלמת.

11/2 כוסות  פירורי פתי בר חום

70 ג' חמאה נמסה

3 כפות שטוחות סוכר חום

לערבב יחד ולשטח על תחתית תבנית 26 + קצת דפנות

להביא לרתיחה

1/4 כוס שמנת מתוקה

להוסיף לה 1 כוס אספרסו כפול חזק (או 1/4 כוס קפה עם 2 כפיות קפה נמס בתוכו)

1. שוט קלואה או אייריש קרים (1 שוט = 40 מ"ל)

לשבור פנימה 200 ג' שוקולד מריר מאיכות טובה 64%-70% מוצקי קקאו

לערבב ולתת לעמוד בצד

בינתיים, לערבל במיקסר

750ג' גבינת שמנת

1 כוס סוכר

2 ביצים שלמות

2 חלמונים

3 כפות קמח/ קורנפלור

כשהכל אחיד (כדאי לעבור מספר פעמים עם מרית על הדפנות של הקערה)

להוסיף  3/4 כוס שמנת מתוקה (את שארית מיכל השמנת המתוקה)

לערבל עוד דקה בערך וזהו.

את תערובת הקפה-שוקולד לשפוך אל הגבינה ולערבל בצורה אחידה במיקסר את שתי התערובות.

לאפות ב170 מעלות 55 דקות, בלי לפתוח את דלת התנור. לכבות ולתת לעוגה להתקרר בתוך התנור אט-אט (אני משאירה עם דלת סגורה ללילה בתנור).

אין קלה ממנה להכנה. היא פחות לילדים וגם לא הורגת מרוב מתוק ובעיני היא עוגת גבינה מנצחת.

שווה להוציא מהמקרר חצי שעה לפני ההגשה.