חיקוי לחיים

תעשו מצווה גדולה וחפשו בית חם ואוהב ליצור טוב הלב והאעפס, מעט טמבל שבתמונה.

שם: מוריס

שם חיבה: מומו

גיל: 8

משקל: קרוב לשבעה ק"ג בפעם האחרונה שנשקל

מסורס

מחוסן

לא יוצא מהבית, בעל כישורי חיים קלוקלים מאוד, אני לא מאמינה שהוא ישרוד גם חצי שעה ברחוב (ז.א. לא יצטרף לחבורת החתולים שמואכלים על-ידי גיברת ליפמן בכניסה לבניין)

ישן: 20 שעות ביממה

אוכל: די הרבה

ריצות אמוק: כמעט ולא (לפעמים דווקא בחמש בבוקר, המניאק)

פרווני, נעים, לטיף ומתוק באופן כללי

מוצלח מאוד עם ילדים: נע בין התעלמות גורפת, לצעצוע מעודד זחילה או כרית להניח את הראש

לא כועס כשמושכים לו בזנב (אבל עדיף לא למשוך לו בזנב)

פגם עיקרי: ריח פה לא משהו

לא דורש תחזוקה גבוהה, רק אוכל, אהבה וליטופים. לצערי, כיום אצלי בבית הוא מקבל אוכל אבל בקושי אהבה וליטופים. ידי עמוסות ילדים ויכולת ההשקעה שלי לא קיימת עוד.

ניסיתי, באמת שניסיתי לחשוב על כל פיתרון אחר וליבי נחמץ על כך שאני צריכה למסור אותו אבל אנחנו עוברים דירה ולא נוכל להחזיק בו שם בשום אופן. 

תבררו אצל כל מי שאתם מכירים, כל מי שירצה חתול בוגר, רגוע ומצויין, לא מאוד חכם אבל מאוד נחמד, עם אי-אילו חסכים מילדותו הקשה (אה, איך אני פורטת על הנימים). אני מוכנה לעשות הכל (וול, כמעט), בשביל מי שיקח אותו ממני ויעניק לו את האהבה שמגיעה לו (עוגה פעם בשבוע - הולך, פוסט פעמיים בשבוע - הולך, שאני אקדיש לו את ספרי הבא - הולך, יו ניים איט).