לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חיקוי לחיים



כינוי: 

בת: 53





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2007    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

help


1.

מה הם עשרת האלבומים שנער המגיע למצוות פשוט חייב שיכוננו את ספריית המוזיקה הראשונית שלו? אביו מיטיב לכת מוזיקלית עד מאוד ואני חשבתי על מתנה שתיתן ספין מוצלח לכל נכסי הצאן והברזל.

עזרו נא.

 

2.

קניתי לי את הווג השמנמן של ספטמבר כדי שיהיה לי מה לקרא בטיסה (כן, בטח, עם זעיק אחד ופיקסי-רו אחד, ואבשלהם העייף אחד). ברור שכבר עלעלתי בו מכל הכיוונים כמו בממתק אסור. תובנות אופנתיות יגיעו בהמשך.

 

3.

לרדת במשקל זה כל כך, אבל כל כך קשה. אוף.

 

4.

ולהתמיד בשחיה ולא להסמיק בבושה בכל פעם שאני נכנסת לחדר הכושר עוד יותר (לפחות בתוך המים לא מסמיקים).

 

5.

ולעבור שבוע כמו זה האחרון, עם מריטות סוף החופש, והנמאס של הזעיק שמחפש את עצמו, ופריקת העול של הפיקסי-רו הזדוני והדביק, ולגלות שלא רזיתי ולו בגרם אלא להפך.

 

6.

שמעתי היום שדרן רדיו כלשהו שאני מכירה ממקומות אחרים מלהג על כך שהוא קורא את "רצות עם זאבים".

הוא תהה האם בכל אישה מסופרת, ממוספרת, משודרגת, נמצאת גם ההיא הפראית והחופשיה. ואילו אני תהיתי

ביני לביני בנוגע לכל האמהות האלו שלא הסתפרו כבר חודשים ולא שידרגו לא את עצמן ולא את קריירתן, האם בתוכן מסתתרת ההיא המסודרת, המתוקתקת, הנואשת לזכור שהיא גם אישה ולא רק מתקן המשחקים החביב

על ילדיה, או משהו שהתגלגל לצורה של ספונג'דור. ושפעם היא ממש אהבה לבחון את עצמה במראה ולהפריח נשיקות לבבואה המהממת שלה, אבל עכשיו יש רק צל חיוור בתוך המוזנחות הקיומית.

  

נכתב על ידי , 31/8/2007 00:12  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זוטות


1.

עיריית ירושלים מוציאה את מיטב כספה, וול, כספי על זיקוקים. אין ערב במהלך החודשים יולי אוגוסט שבו לא נורים צרורות מעירי תינוקות נמים אל השמיים. פסטיבל הקולנוע נפתח – זיקוקים. הדובים מוצגים – זיקוקים. לופוליאנסקי חונך עוד אי תנועה לא הכרחי במושבה – זיקוקים. ג'טרו-טול עולים זיקוקים. הצלחתי לשחות יותר מקילומטר - זיקוקים. סליחות בכותל – זיקוקים.

עדרים עדרים של ירושלמים סחוטי חופש גדול, מתנחלים על טפם ומקנם ונוער אמריקאי צעקני שוטף את העיר ומרים עיניים לשמיים עת מזרקות האורות הצבעוניים מזנקות לשמיים. לא יכלו להסתפק ביריות כמו בכפר הגובל בביתי?

מילא, עוד מעט יגמר החופש. יגיעו כסה ועשור יחשיכו את הארץ, הירושלמים יתחבאו בבית כבר בחמש אחרי העבודה, יכרסמו פכסם יבשושי וילגמו תה בלימון. עד יולי הבא, שם נפרצים הגבולות.

 

2.

 ביום א' עשיתי בדיקות דם שגרתיות, משהו שדחיתי בערך מאז שרו נולד לפני די הרבה זמן. האחות הצעירה והמעט מתנשאת לא שעתה לבקשתי המפורשת ודקרה איפה שנראה לה שיהיה דם אדום יותר. כתוצאה מפעולתה חסרת האחריות, אני מסתובבת כבר שבוע עם בומבה סגולה בגודל ובצורה של אוסטרליה בכפל היד, נראית כאילו שמישהו חבט בי באלת בייסבול. כמעט-כמעט חזרתי לקופת החולים כדי לתקוע את זרועי בפרצופה ולרטון "כשאומרים לך איפה הוריד, תני קרדיט שיודעים איפה הוריד, ראבק, אני חיה עם הוריד הזה 35 שנים, נשאבתי דרכו מאות פעמים, עכשיו תבקשי סליחה!"

או שלא.

 

3.

במסגרת היותי עקרת בית במשרה מלאה, אני צופה בריראנים של כל הסדרות החביבות עלי משכבר. אודה ולא אבוש שאני משתדלת לא להפסיד את "רוזוול" (בגלל מייקל), אני מכורה כבדה ל"רצח מאדום לשחור" (בגלל מייקי), אם לא ימצאו במהירות עוד סדרות עם מייקלים שווים, אני לא יודעת מה אעשה. הערה קטנה למתחכמות – לא, מייקל ממלרוז לא שווה.

 

4.

הנה האתר של the golden compass, הסרט, שהלוואי-הלוואי שלא יאכזב אחרי הטרילוגיה האהובה כה של פולמן. חפשו את המשחק וגלו מי הדמון שלכם.

שלי, כמה תמוה, עורב.

 

בקרוב בבלוג הפופולארי, מלא העניין והתפניות המרגשות שלי, פוסט על כל ספרי ההתבגרות כולל הארי פוטר שקראתי הקיץ (לצערי היו רבים מדי ולא מספיק טובים). וכן, פוסט תזונתי משהו על השינויים המוזרים והמופלאים שעוברים על גופי מאז שהגרינברגית נכנסה לחיי.

המתינו בסבלנות (כן, כן, אני כבר רואה את אלפי המיילים שמפוצצים לי את התיבה בחוסר סבלנות).

נכתב על ידי , 23/8/2007 23:16  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הקוסמוס רומז לי משהו – נורות נשרפות אצלנו בבית על ימין ועל שמאל. שולחן הסלון שלנו נשבר (בעזרתי האדיבה), והפך לתלת-רגל, הטלוויזיה שבקה סופית ומתה מות נשיקה, המצבר באוטו הלך.

אני מובטלת רשמית, עם שני זאטוטים מלאי מרץ ודורשי ריגושים. עם אינדיאני שדווקא לכבוד הקיץ עובד פי מאה ממה שהיה אמור לעבוד. עם חוזה לדירה שלנו שנגמר ולא יחודש ועדיין בלי בדל ידיעה או מחשבה קונסטרוקטיבית לאן אנחנו מתכוננים לעבור.

שניה, אני רצה לבדוק את המזוזות.

הרבה רעש לבן בראש.

ואני מהלכת לי בין יאוש להתעלמות גורפת ממצבי וכמו תמיד כשיותר גרוע לא יכול להיות, דווקא מתעוררת בי הידיעה שהולך להיות ממש בסדר. ממש. לא יודעת מאיפה יצוץ הבסדר הזה, העבודה הבאה או מה שיאסוף אותנו ויזקוף את קומתנו הזוגית ויפיג את מרירותי הטבעית. אבל אני יודעת שהוא שם. האופטימיות העצמית הזאת מגעילה אותי. וגם אם לא, מה 'כפת לי, יש לנו כרטיסים למדריד.

נכתב על ידי , 19/8/2007 13:59  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאופה קטנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אופה קטנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)