אני לא יודעת איך להסביר את זה .
אני לא יודעת איל להסביר את התחושה , שברגע אחד טוב לי , באמת ,
אני מרגישה שדברים מסתדרים וברגע השני יש לי מועקה לחץ חזר בחזה .
כאילו אני מרגישה טוב , אני מדריכה והלימודים הולכים לי דיי בסדר אפילו טובים אני רואה מאיות בתיכון .
אבל משום מה , אני לא מרגישה מסופקת .
ואנשים רואים את זה , מנסים להבין אותי , אבל הם לא מצליחים . אני לא מצפה שהם יבינו , כי בתכלס אני בעצמי לא מבינה .
אני מחפשת דברים שילאו את הריקנות שלי ואני לא מצליחה זה כאילו יש לי חור בלב ואני מחפשת המון דברים שימלאו לי את חור בלב הזה ואני לא מצליחה אני עובדת , אני לומדת , אני מדריכה , יש לי מורה פרטי , אני לומדת ריקוד ואיפור , מועצת תלמידים בבצפר , מועצה של התנועה שלי , אני יוצאת לריצות מידי פעם , מתעסקת בגוף שלי מחפשת דרכים איך להרזות או להיראות יותר טוב , מכורה לסדרה כמעט מלאכים מחפשת אנשים חדשים להכיר .
ועדיין כל הדברים האלה לא מספקים אותי . אני עדיין מרגישה ריקנות .
אני מתחברת לאנשים חדשים , אני כבר לא כמו פעם , יש לי הרבה חברים שאני יודעת שהם שם בשבילי ואני עדיין מפחדת שאולי לא , אולי הם לא באמת אוהבים אותי , אולי הם לא באמת רוצים אותי איתם בחברה , יש לי פרנויות אולי ? . לא יודעת אני פשוט לא יודעת .
דבר אחד אני כן יודעת אני מרגישה ריקה ואני לא מצליחה למלא את החלל הזה שיש לי לא מצליחה , ובמשך השבוע אני לא מרגישה את זה כי אני עוסקת בכל הדברים האלה אבל כשמגיע יום שבת , או בערב אחריי מקלחת אחריי שיעורים טלוויזיה והכל כשאני נכנסת למיטה פתאום צצות מחשבות , לוקח לי מליון שנה להירדם . ובמקום להתעמת עם הריקנות , אני הולכת לישון ומתעלמת אומרת מחר יום חדש ואת צריכה לעשות הון דברים אין לך מה לחשוב על זה עכשיו וביום שבת הכל יוצא החוצה . עם אמא אני לא מדברת על זה וגם לא עם אחותי ... אבא אין לי . המשפחה לא בדיוק מתייחסת אליי ... והחברים לא מצליחים להבין , אז איך ממלאים את הריקנות הזאת שנוצרה ? ...
אולי לכם יש עצה .
איך ממלאים ריקנות ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
