15.8.2007

דו"ח ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל –

השלכות למדעי החברה

בדו"ח ועדת שוחט ישנם מרכיבים שאם יאומצו, עלולים להחליש את מדעי החברה בישראל.

א.      הוועדה מציעה חלוקת עבודה בין אוניברסיטאות למכללות לא רק על פי הדגש על מחקר מול הוראה ועל הוראת תארים גבוהים מול הוראת תואר ראשון אלא גם על פי תחומים. לא רק שהוועדה מציעה שינוי תמהיל הסטודנטים לתואר הראשון באוניברסיטאות לטובת מדעי הטבע וההנדסה (כלומר, לרעת מדעי הרוח והחברה) אלא היא אומרת במפורש כי למרות הקפאת מספר תלמידי התואר הראשון באוניברסיטאות, יתאפשר לאוניברסיטאות לקלוט סטודנטים לתואר ראשון במדעי הטבע וההנדסה בתמורה להפחתה מקבילה במספר הסטודנטים במדעי החברה, שיקלטו במכללות האקדמיות. (מדעי הרוח לא נכללים בהמלצה האחרונה כי למכללות אין הרבה תכניות לימוד במדעי הרוח. כלומר, ההפחתה הריאלית היחידה הנה במדעי החברה).

ב.      בצורה עקיפה, הוועדה גם ממליצה על הפחתת מספר התלמידים לתואר שני בפקולטות למדעי החברה באוניברסיטאות. המלצה נובעת מן הקביעה כי יש להמשיך לאפשר תואר שני נלמד (ללא תזה) בתחומי הניהול המשפטים וההנדסה באוניברסיטאות, אך לחתור לצמצום מספר התלמידים לתואר שני נלמד בתחומים האחרים. לצורך זה, הוועדה ממליצה לשנות את נוסחת התקצוב של ות"ת. מכיוון שחלק לא קטן מהתלמידים לתואר שני במדעי החברה לומדים במסלול ללא תזה, פירושו של דבר, קיצוץ מספר הסטודנטים לתואר שני לפחות בחלק ממחלקות מדעי החברה.

ג.        קיצוץ מספר התלמידים במדעי החברה (לפחות בתואר הראשון ואולי גם בשני) באוניברסיטאות יתבטא כידוע בקיצוץ המשאבים (תקנים ותקציבים) שיופנו לפקולטות למדעי החברה. קיצוץ תקנים ותקציבים יוביל לפגיעה ישירה בכמות ורמת המחקר במדעי החברה, שגם כיום מופלים לרעה לעומת המדעים האחרים.

ד.      יתר על כן, קיצוץ מספר התקנים למדעי החברה באוניברסיטאות יפחית את מספר התלמידים המוכשרים שירצו ללמוד לתואר שלישי במדעי החברה, שכן אופציית הקריירה הריאלית היחידה שתעמוד בפניהם היא להיות מורים במכללות, שפירושה שכר, תנאי עבודה ותנאי מחקר נמוכים יותר. הפחתת מספר התלמידים המוכשרים לתואר שלישי תוריד עוד יותר את רמת המחקר במדעי החברה.

ה.      הוועדה ממליצה לצמצם את תכניות ההוראה החוץ-תקציביות באוניברסיטאות ולהימנע מתכניות חוץ-תקציביות חדשות. בכך היא מפחיתה את יכולת הפקולטות למדעי החברה להתמודד עם ההשלכות של המלצותיה האחרות על תקציבי מדעי החברה.

ו.        הוועדה ממליצה על הזרמת תוספת תקציבים בסך 800 מיליון שקל לשיקום וחיזוק מערך המחקר המדעי בישראל. בין סעיפי המשנה של המלצה זו כלולה, למשל, המלצה להקים קרן למחקר ביו-רפואי בסכום של 100 מיליון ש"ח וכן המלצה להקים קרן למדעי הרוח שיועמד לרשותה תקציב של 15 מיליון ש"ח בשנה. כאשר הוועדה מגיעה למחקר חברתי היא אומרת רק כי "יש לעודד את הקמתו של מרכז למחקרים חברתיים" אך לא מציינת כי יש לתקצב אותו ובכמה, ואף מוסיפה מייד "משרד האוצר מסתייג מהמלצה זו".

במילים אחרות, וועדת שוחט מתייחסת למדעי החברה כנושא שולי שיש לטפל בו בעיקר ברמת ההוראה במכללות. עמדה זו וההמלצות הנובעות ממנה מסכנות את רמת המחקר במדעי החברה בישראל.

רציתי להביא זאת לידיעתכם משום שלדעתי עלינו לנצל כל הזדמנות למחות על עמדה זו, גם אם הערכתנו היא שהמלצות הוועדה לא ייושמו או ייושמו באופן חלקי ואיטי. אם יש לכם נגישות לקובעי מדיניות, מבצעי מדיניות או אמצעי התקשורת, אנא השתמשו בה להסבר הסכנה ולהבעת מחאה.

בברכה,

בעז שמיר

(דיקן מדעי החברה באוניברסיטה העברית)