אם רק היה לך מושג כמה את חסרה. לא רק לי, לכולם.
האמת שכשאני ניזכר בך, כבר לא יוצאות לי דמעות. ואני חושב שזה בגלל שבזמן האחרון אני כבר מתחיל להרגיש שמיציתי את שלי כאן.
זו אחת הפעמים הראשונות שאני יושב, ואומר לעצמי שלא יכול להיות הרבה יותר גרוע מזה. מאז שאת לא כאן שרון, דברים השתנו לגמרי. אני כבר לא אותו אחד שהייתי בגיל 7. אז, הדברים לא היו כאלה מסובכים. כי מאז שהלכת שרון, הכל מתפרק לי בידיים.
תמיד לימדו אותי שהדבר הכי חשוב בחיים זה משפחה וחברים. והבעיה שכשתמיד היה לי אחד משני אלה, השני היה כל הזמן חסר לי. ועכשיו כשיש לי את שניהם, פתאום כבר לא בא לי להיות פה.
כל העולם ואחותו מכיר אותי במציאות כמישהו חזק, זוהר, שיש לו הכל. ואני חושב שבאיזשהו מקום אני מצליח להסתיר את הכאב שלי יפה מאוד כבר שנתיים. אני פוחד להראות חולשה. כי כמו שאת לימדת אותי שרון, כשאתה לא חזק מספיק, אתה נופל, וזה כואב. כי סופסוף כשהכל ניראה מושלם מבחוץ, אני מרגיש שהדבר היחיד שחסר לי הוא אושר.
אז הנה, אפילו שאני מת לבכות עכשיו זה לא יקרה.
כי אני יודע שזה הדבר האחרון שהיית רוצה לשמוע.
היית לי הכל,
אוהב תמיד ולא שוכח.
Calm Mercury