החיים תחת השמש (ומטריה, מדי פעם)

כן, אנחנו בהחלט יכולים להתחיל לדבר עם החמאס, אבל זה יהיה די קשה, כי אז נצטרך להוציא להם את האצבעות מהאזניים.

מצחיק אותי המשפט הזה. לדבר עם החמאס.

לא ניסינו את הטקטיקה הזאת, וחטפנו יריקה בפרצוף? מה עכשיו, כדי להשלים את הסט, אנחנו צריכים גם לקבל סטירה או משהו?

לדבר. זה עדיין מצחיק אותי. לדבר עם החמאס, זה כמו לדבר עם ילד בן חמש שלקחו לו את הסוכריה. הוא פשוט לא מקשיב. הוא דוחף שתי אצבעות לאוזניים, ומתחיל לזמזם "נה נה בננה לא שומע כלום !". אנחנו יכולים לדבר כמה שמתחשק לנו, הם לא מקשיבים.

מנסים לדבר איתם. סלאפ' בפרצוף. מוותרים. אחרי כמה זמן, עוד פעם מדברים איתם. עוד סלאפ' בפרצוף. מוותרים, והכול פשוט חוזר על עצמו פעם אחר פעם אחר פעם.

אם הם לא מבינים את שפת בני האדם, צריך לדבר בשפת המלחמה. אני די בטוחה שכמה פשיטות על המקומות שלהם. פיצוצים, מעצרים ואי הסכמה לשחרורים, בהחלט יסיברו להם מה שמילים לא מצליחות.