מי שמזהה בלי גוגל יזכה במה שבא לו חוץ מהסברים עמוקים לגבי גבות
אז הייתי רוצה למצוא נחמה,
למצוא עוד פרח שכזה, ועוד מקום לנשום בו,
למצוא את עצמי, לפני שאני מחפש אחרים (יותר אחרות).
אז נהייתי מתבכיין, אבל הרופא אמר שזה מחוסר סקס P=
האמתי שזה סתם כי אני אוכל סרטים ולא סגור על עצמי,
ואני עוד מתרחק מסמים, בהחלט מטריד לחשוב על האפקטים שיהיו לזה עליי P=
אה , עד מתי.
השבוע הייתי אמור לקבל את הדרגה, ואני לא, פיזדץ?
זה זיון בתחת בהחלט לחזור, ליחידה הישנה, לחזור, לאותה רמה מזורגגת,
להתחרפן מחדש,
יום חמישי, אני מרים טלפון לד' אחרי איזה שבועות שאני מנסה לעקוץ סוג של פגישה איתה,
זה שוב פעם מתפקשש היא באיזה עבודה בייביסיטר פישדץ, מבקשת שאתקשר מאוחר יותר.
והנה האנליזה לאוכל הסרטים קרי אני,
רגע מה קורה פה? זה אומר שאני לוחץ יותר מדי (לעעעעעעע אני בקושי מדבר איתה-צבא),
לא לא צריך, לא צריך, צריך, ובסוף בורח.
כוסעמק משום מה לאט לאט אני מרגיש שאני יורד בגיל ולא גודל זה בגלל החול של הבסיס,
תביעת נכות נפשית מהצבא.
בכל מקרה, יום חמישי בסוף אני יוצא למסיבה, פוגש כמה אנשים מוכרים, שותה ואז מה קורה?
פימה כהרגלו בזמן האחרון, הרגל די מגונה, נרדם, כן נרדם במסיבה!!!!
פאקין שיט, מה נסגר עם הדם שלי, הלס, הניקוטין....
הזוי נדפקתי לאט.
כולל ברמות השתייה שלי O_O
יש לי זכרונות מעורפלים היה מצחיק ומוזיקה טוהב והרבה תלונות על זה שאני כבר מת מוקדם מדי,
ביייאקה
סעמק.
אפשר למות? סתם, אני אוהב לחיות, אני רק צריך לחשוב איך אני מאפס לי את הראש,
אולי שבוע הבא, עוד שבועיים רגילה, אולי היא תעשה תעבודה המזויינת, אני מקווה למצוא שותף/ה,
לרדת לים על בסיס יומי, בבוקר מוקדם או בערב, לנקות תראש, לזרוק את הכל החוצה, לחשוב, להתנתקות,
למצוא את עצמי, אני צריך את החופשה הזו אחרי ההדחה, הוועדות, השיחות, הפרדה, ההיכרות, הסרטים,
אני עובר לאחרונה תקופה מחורבת, אולי בגלל זה נהייתי נאד מתבכיין.
משהו משעשע?
היה לי משהו בראש סעמק,
המלצת סרט? נמממ ראיתי כמה היום בינהם סרט רציתי כמו הקרב על חדיתה , שמדבר על הצבא האמריקאי בעיראק,
והמלצה יותר טובה? תדליקו טלוויזיה יש סרטים טיפשיים אבל מצחיקים אני אישית כרגע חותר לשישיית אמריקן פאי הטמטום משעשע =)
שבוע טוב
=)
אני רוצה לחבר מילים,
קודם אותיות, ואז משמעות,
עמוקה, או אירוטית או תמוהה,
על הקיום, על האהבה,
על הזה ששרף את מה שנשאר ממך,
את היום, את הרגע,
אולי גם על הזיכרון מהראשונה.
יש כל כך קצת אפשרויות,
המוזה משתקת פעולות,
ומאפשרת רק לכתוב, בלי חרוזים,
רק מילים, שמקבלות משמעות,
ואת עולה בראש, אולי תראי,
אולי תביני,
ותסבירי לי.
התנערות מאחריות ואת הולכת,
לא מסוגל לבחור, איזה דקה אני רוצה לשחוק,
איזה שניה אני רוצה לנתק, לא מסוגל עם טלפונים,
לא מסוגל עם מילים, מכתבים, שירים, סיפורים,
זרקי את השיחות, החזירי את המבט,
אני צריך להתחבר, להבין לאן החיים מובילים,
לאן עפתי ולאן אני כותב,
אולי אחרי הכל, אני שב ואשוב,
אפרוש ואכבוש, ואת כבר תהיי בחזקת אחרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
