שומע ברקע: Sum 41 - Some Say (כן, אני יודע שאני צריך להשיג עוד שירים. מוזמנים לתרום במסנג'ר)
אחלה דרך להתחיל את היום, הא?
לקפץ למשרד החינוך לשיחה של 'למה אתה לא הולך לבית הספר'.רגע, מה אני מקטר על זה עכשיו? יש הרבה שטויות אחרות.
כן כן, להתארגן, להתקלח, לאכול, ולצאת! מי ידע שמשרד החינוך צמוד לבורגראנץ'? מה הם עושים, דוחסים המבורגר וצ'יפס בהפסקות? (אם יש להם כאלו)
ובכן, הפגישה התחילה. זו עם השאלות והסיפורים שלה, ואני עם התשובות הישירות והרגועות שלי. פםפםפם. (נשמע כמו קידומת לפרק של פוקימון, הא?)
זה הסתיים בכך שהיא הודיעה כי היא תדבר עם המנהלת ותנסה לסדר לנו פגישה(יש.) ואמרה שהיא תנסה אבל לא בטוח שזה יהיה קל(מה לא בטוח שזה יהיה קל? ברור שזה לא יהיה קל! ממתי משהו קל בכל הסיפור הזה?)
אז כן, יאי, השגתי את מה שאני רוצה, וו הו. אז למה הנוסח הציני הזה? כן, טוב, אתם בטח לא תהנו לדבר עם איזו קשישה מרגיזה ממשרד החינוך על למה אתם לא הולכים לבית הספר, והאם יש לכם ככה וככה וככה, והאם דרך החיים שלכם נכונה, והאם פילוסופית החיים שלכם נכונה(! בחיי, מאיפה לכל הרוחות היא הוציאה את 'פילוסופית החיים שלי'?!), והאם אתם מודעים לכך שיש חוק חינוך חובה, ושאתם חייבים ללכת לשם, אבל אתם בכל מקרה לא הולכים! .. כן, טוב, הבנתם את הפואנטה(או שלא?). עכשיו אנחנו צריכים לחכות כמו ילדים טובים לפגישה עם המנהלת לתיכון שלכו תדעו מתי זה יקרה! במקור זה היה אמור להיות אחרי החגים, דבר שהיה יכול להיות נהדר. אבל, עכשיו כבר כלום לא בטוח. נקווה שמחר בבוקר אני לא אתעורר לצליל קולה של אימי מצווחת: "עידן, קום! יש פגישה עם המנהלת!" הא?
וכן, תקראו לי קוטר, אבל מותר לי לשגע לכם את השכל בפוסטים חסרי פואנטה בקשר לשטויות שעוברות בראשי אחרי פגישה.
בהמשך היום כנראה אני פוגש את שיר, אולי אעשה עוד איזו קנייה, זה בטח ישמח אותי.
יש עוד משהו? הממ, כן. המלט זו הצגה גאונית, ממולץ ביותר. לכו לראות.
(כי שחקנים שמתיישבים על הקהל זה גאונות)
"המלט אדוני, מה אתה קורא, אם יורשה לי לשאול?" (או משהו כזה)
"מילים."
"מה?"
"מילים."
"סלח לי?"
"... מי - לי - ם"
נתראה בפוסט הבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
