נשארתי שם כשכולם מסתכלים עלי.
"פשש אחי כל הכבוד..." ליאור הגיע.
כולם התחילו להחמיא לי על האומץ.
לא אמרתי כלום... לא הרגשתי נעים...
===========
המשך:
כשחזרתי הביתה אכלתי מהר ותוך כדי עשיתי שיעורים.
"לאן אתה ממהר?" אח שלי הגיעה עם ילדה יפה מאחוריו.
"עוד אחת אתה מביא לפה?" לחשתי בשקט
"אה אחי?"
"כלום"
"יש אנשים שהולך להם,והם לא מתביישים להראות את זה"
הוא לקח 2 כוסות קולה ועלה לחדר.
"דווקא האנשים האלה ישארו לבד בסוף!!" צעקתי לו.
אירגנתי תיק גב, עם פלאפון מפתחות ו2 חפיסות שוקולד והלכתי לבית חולים במטרה לפגוש את שני.
הגעת לבית חולים וראיתי פקידה.
"שלום.. אממ אעברתי ליד החדר של שני רוזוב והיא לא הייתה שם,את ידועת איפה היא?"
"כן,מצאו לה משפחה מאמצת, היא כבר לא פה." הפקידה אמרה וחייכה אלי.
"מה?!איפה אפשר להשיג אותה?"
"אי אפשר, אנחנו לא נותנים פרטים"
הלכתי משם הביתה.
לא רציתי לראות אף אחד.
הסתגרתי בחדר עד לערב.
"ברוש? חמוד ? אולי תצ לאכול ארוחת ערב" אמא שלי צעקה.
"יואו אמא!! אין לי כוח ! כבר אמרתי לך!"
כל כמה דקות אמא שלי ואני דיברנו ככה.
עד שבסביבות תשע וחצי אמא שלי צעקה "ברוש!!"
זה כבר עיצבן אותי.
"יואו!" אמרתי ויצאתי מהחדר.
"כמה פעמיםאני יכול להגיד לך! אני לא רעב! הבנ..." בעודי צועק קלטתי את אמא שלי ולידה את שני מחייכת אלי.
"לאכול זה בריא" היא אמרה וחייכה.
"יש לך אורחת" אמא שלי אמרה וחייכה לי חיוך שאומר: 'מישהי חדשה אה? ידעתי שיצא ממך משהו!'.
"אני רואה..." הייתי בשוק.
עמדנו שם בשקט.
"רוצ....ה לבוא לחדר שלי?" חייכתי אליה.
היא התחילה להתקדם.
היא נכנסה לתוך החדר הירוק שלי והתיישבה על המיטה.
התיישבתי לידה.
"הייתי היום בבית חולים,חיפשתי אותך..."
"וואלה?! כן הלכתי היום בבוקר"
"וואלה?!" התלהבתי "אז מה ככה?"
"ששש...." היא אמרה ושמה את היד שלה על הפה שלי.
היא התקרבה אלי לאט לאט....
ופתאום קמתי מהמיטה שאמא שלי שוב קוראת לי.
"ברוש!!"
'פאק! חלום! ידעתי שלא יכול להיות לי כל כך טבו במציאות' אמרתי לעצמי.
"מה אני לא מספיק טובה בשבילך?" שני עמדה בפתח הדלת.
"שני?! מה את עושה כאן?"
"באתי לבקר,אסור?" היא אמרה וחייכה.
התיישבה לידי במיטה, בדיקו כמו בחלום.
"הייתי היום בבית חולים,חיפשתי אותך..." התחלתי לדבר במטרה לשחזר את השיחה.
"וואלה?! כן הלכתי היום בבוקר"
זה באמת קורה....
"וואלה?!" התלהבתי "אז מה ככה?"
"ששש...." היא אמרה...
התרגשתי.
"מה?.."
"הייתי בטוחה ששמעתי איזה ציפצוף... לא משנה" היא אמרה וצחקה.
"אה..." אמרתי והסתכלתי על הריצפה.
טוב..אני חיבת לעשות משהו.
התקשרבתי אליה לאט.
פתאום נשמע דפיקה בדלת.
===המשך יבוא====
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*The story girl*