סתם במקרה גיליתי שזהו פוסט המאה.
ז"א, המאה.
פוסט נאמבר 100, כןכן.
קצת יותר מדי, לא? כבר 100 פוסטים אני ממלאת בחייכם את תפקידו הקריטי ביותר של ג'יגליפאף (השולתתת). מזמרת עד שכולם נרדמים, ואז, טוב, מקשקשת עליכם במגניבות 
כןכן, זו אני.
בואו נדבר קצת על תחרויות בשחייה צורנית!
כי במקרה הייתה אחת ביום שבת האחרון.
והיה כ"כ כייף כמובן, וקיבלנו גביע זהב [שייני] ומדליה.
וכבר שכחתי את כל מה שתכננתי לכתוב בנושא, אז לא חשוב.
העיקר שכבר נגמר 
אני שונאת חנויות בגדים. פשוט שונאת. נקודה.
אני אוהבת בגדים (כי אני אישה ואין מה לעשות!!!11), אבל כאן זה נגמר. כן.
מכירים את המוכרים האלה, ההומויים (ובאמת שאין לי שום דבר נגד) הקטנים והקופצניים, שמטרידים אותך בכל מקום?
אלה שמתעלקים עלייך ברגע שאתה נכנס לחנות, ולא נותנים מנוח?
הם, הם כאלה! מעצבנים, בחיי.
אני צריכה להתחבא מאחורי בגדי הקיץ הרעועים שתלויים על הקולבים כדי שלא יראו אותי? באמת!
כמה קשים חיי, הו.
ועדנסקפה בטיול שנתי ומשעמם לי!
ויש לי שיעורים בבר-אילן, והמון!
ומחר מבחן בגיאוגרפיה!
ואעאעאעאעאע!!! כןכןכן. יהיה כייף.
טוליס (המגניבה כאילו כזה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חתול מעופף