Nastia Kamenskih
שיר סגיד 
אני הולכת לראות האוס, ואתם תקנאו! מוחעחעחעחע.
גם האוס סגיד.
אני פשוט כ"כ שמחה משום מה. בטח בגלל שהיה היום אימון קל 
יאי.
היום או מחר אני חייבת להעלות לפחות תמונה אחת שתנציח את השהות הקצרה שלי ללא גשר (שישה ימים זה גם משהו!), כי מחר אני שמה אותו חזרה. לצערי הרב. הרב מאוד. מאוד. אעאעאע ~מתה~.
אני קצת פסיכית עכשיו. נדבר מחר 
כאן טל - רות עבור - ביוש! 
עריכה - יום.... שני? 5/5/2008, השעה 20:16
היי! היום זה כבר מחר, ואני, ברוב מגניבותי, עושה עריכה!
או בקיצור - אני מתה, החזירו לי את הגשר, המורה לספרות הבריזה לי, הרגליים שלי בלתי ניתנות להזזה (תודות ללנה) והראש שלי מתפחלץ.
כפי שאתם רואים, המצב מעולה (כרגיל)!
אני לא זוכרת למה בדיוק המשכתי את הפוסט הזה, אבל אני מניחה שהייתה סיבה.
אה כן, רציתי לשים תמונה שלי בלי הגשר, אבל זה התבטל כי אני מכוערת
לא נורא, אני בטוחה שתתגברו. יהיה קשה בלי הסיוטים בלילה, אבל... תעברו גם את זה.
המ המ המ. אה! ה - MRI שלי תקין! אין לי פצצת אטום במוח! או גידול (טפו) או סרטן (טפו) או סתם גולגולת שבורה! ווהו! כייף כייף כייף.
העיקר שהראש ממשיך לכאוב. איזה חוסר התחשבות.
כאילו, אם הייתי ראש בחיים לא הייתי כואבת ככה! זה פשוט רוע מצידו, התעללות בנפשי התמימה והמסכנה. ראש קקה. בואו נכרות אותו.
(לנה: "שוב כואב לך משהו?"
אני: "כן"
לנה: "מה?"
אני: ~מצביעה על הראש~
לנה: "שוב הראש? בואי נחתוך (בתרגום ישיר מרוסית, במשמעות "נכרות") אותו!"
יופי לנה, גם אני אוהבת אותך.)
אז, אמ, כן. ביי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חתול מעופף
