לפני יומיים או שלושה, שכבתי במיטה וחשבתי לעצמי; בואנה, יחסית לאחת שתופסת מעצמה סובלנית, סבלנית ובעיקר חברה...

אני אומרת מלא מילים רעות על אנשים. אז כתבתי לעצמי שבועה שאשתדל לדבר כמה שפחות מילים רעות.

וואלה, עברו יומיים או שלושה ולא הולך לי מדהים.

וזה חבל לי כי אני מנבלת את הפה כל כך הרבה על אנשים, כמה ביקורת יש לי, אפילו על עצמי.

אני שואפת להפחית את זה. וגם אם אדבר מילה רעה על בן אדם - שזה יהיה לפחות עם אותו האדם עצמו.

או לפחות, שזה לא יהיה קשור לאופי שלו, אלא על משהו שהוא ביצע לא טוב, לא משהו שישקף את האישיות שלו.

וגם אז, לפחות שאדבר על זה גם עם נושא השיח.

לשבועה קוראים "רק מילה טובה". היא כבר לא תתקיים כמו שרציתי, רציתי לקפוץ רחוק מדיי.

אבל לפחות אקפוץ קצת קצת, ואפסיק לרכל כבר. מאחורי הגב. אולי רק מעט, רק כשאצטרך לפרוק משהו שממש יצרום לי.

מקווה שלא יהיה כזה דבר.

אני מקשרת את הנושא הזה לנושא החם "אלימות משתוללת". קראתי רק את הכותרת ולא את התוכן.

אבל אני מניחה שמתכוונים שם יותר לאלימות פיסית. אני חושבת שהמקור להכל, הוא השפה, האלימות המילולית.

כי המילים הן המניע, הצורה שבה אנשים תופסים מילים מסוימות וטונים מסוימים, הם אלו שמדליקים את הפיוז.

אם הקטע הזה יהיה בנושא החם, אולי אתם הקוראים תחשבו פעמיים לפניי שתדברו מילה רעה.

אולי גם אתם הקוראים, תנסו את "רק מילה טובה", קצת קצת. זה באמת ממש לא קל.

זה עוד צעד כדיי לשפר את עצמך כבן אדם, ומי יודע... אולי גם את החברה שלנו.

כל אדם יכול לשלוט רק על ההתנהגות של עצמו, אבל לעורר את המודעות והיכולת - תמיד אפשר ואף רצוי.

בהצלחה!