לאחרונה, עם כל האירועים המחרידים ששטפו את המדינה שלנו, צפו להם מבין הצללים אנשים קטנים. בשבילי זה היה, איך אומרים? "צרת רבים חצי נחמה". חשבתי שאני לבד, שרק אני יושבת כל ערב ושואלת את ההורים שאלות, שרק אני קוראת על סוגיות שונות בעיתונים שונים כי כל אחד שופך אור קצת אחרת. שרק אני לא מבינה מה הולך כאן ולאן הגענו אבל כל כך רוצה כן להבין. צצו להם קטעים שאנשים שיתפו מליבם. על דאגה, על אכזבה, על אדישות והתעוררות ורצון אמיתי לשינוי... קטעים שהתחברתי אליהם ושמרתי אותם על המחשב, כדי שאזכור שאני לא לבד, ושכמו שאני כותבת לעצמי בטח כולם "כותבים" לעצמם. גם אם לא מביעים את זה על הכתב.

הייתי ממש נסערת בשבועיים האחרונים. הן הלחץ לקראת הבחינה הפסיכומטרית ומחיי האישיים שלא הקלו וגם מועקה כזו - כאילו המדינה נשמטת לנו מהידיים וכולנו הולכים לאבדון. היי, זה לא ככה. רק כמעט, ולא מסיבות מדיניות אלא סביבתיות. אז לנשום עמוק.

עם זאת, תחושת ה"לא לבד" שלי הכתה בי גם לפני הבחירות האחרונות. הרגשתי שזהו, השינוי מגיע. ה"פיד" שלי היה מלא בקטעים, תמונות וסקרים מבטיחים. כמו שהפייסבוק יודע שאנחנו אוהבים :) כפרה על הפייסבוק. ואז זה לא קרה.

שאלתי את עצמי איפה האוכלוסייה הזו, רציתי לדבר איתה. לבוא בראש פתוח, אולי אני הלא בסדר? הריי נתניהו ראש ממשלה חצי מהחיים שלי בערך. אז מה אני יודעת? מאיש סיירת לשגריר ועד לרוה"מ, קטונתי ביבי.

כנראה ככה זה אמור להיות ואני לא מבינה פשוט, שחברי כנסת, אנשי ציבור, מואשמים אחד אחרי השני בעבירות פליליות, הטרדות מיניות, שוחד.

כנראה ככה זה אמור להיות ואני לא מבינה פשוט, שעושים דילים קואליציוניים על כספי ציבור באופן לגמרי חוקי בסכומים של מיליוני שקלים.

כנראה ככה זה אמור להיות ואני לא מבינה פשוט, שכל יום נאמרים דברי נאצה ע"י ח"כים אחד כלפי השני, שישיבות נראות כמו ג'ונגל.

כנראה ככה זה אמור להיות ואני לא מבינה פשוט, שממנים שרים לפי מה שנוח ומסתדר ולא לפי אישיות האדם, נסיונו ופועלו.

כנראה ככה זה אמור להיות ואני לא מבינה פשוט, שכל מי שמראה זיק של מנהיגות ואכפתיות מודח מתפקידו מחשש לתפיסת מקום.

כנראה ככה זה אמור להיות ואני לא מבינה פשוט, שמטרת הממשלה היא לא לקדם את כלל המדינה אלא את הנבחרים בה (ואת יקיריהם).

מה, אז כדיי להגיע יום אחד לממשלה לא צריך ללמוד פוליטיקה וממשל או משהו מקדם? מנהל עסקים אולי? אסטרטגיות מכירה? 

אני יודעת. צריך פשוט ללמוד מכם, ממשלת ישראל הנוכחית שהשיגה שיא חדש של שפל. כי ככה מנהלים מדינה.

בתיכון חשבתי שחברי כנסת הם מולטי-טאלנט. כי צריך להיות קצת מהכל. הם גם אנשי שטח- כי נבחר ציבור הוא חלק מהציבור הריי, וגם אנשי ניהול- כי הם מקבלי ההחלטות, וגם אנשי רוח וערך שמהווים מודל לאזרחים. בפה מלא אפשר לומר שאלו לא מודלים לשאוף אליהם וללמוד מהם.

העם מפולג וזה ידוע, כולנו שכחנו איך עושים את זה נכון. הממשלה רק מלבה אש במקום לפזר חול. למה? כדי לחמם כסא? זה באמת שווה את זה?

תסתכלו על הטוקבקים ותבינו איפה האוכלוסיה עומדת. על כל אחד שמפרגן יש 20 שמשמיצים.

אפשר להצליח גם בלי לרמוס אחרים בדרך. נו באמת, לא הקשבתם לאברהם טל ב"דה וויס?"

"נצור לשונך מרע, ודבריך, מדבר מרמה

סור מרע עשה טוב. בקש שלום - ורודפהו".

תפיצו טוב!