עד שעמדנו מול הקבר לא קלטתי שעברו שבע עשרה שנה.

סבא אמר שנשמרו המכתבים שכתבתי לך וקראנו אותם. זה הוביל לפרץ של זכרונות איתך וממך, וחשבתי לעצמי שעבר הרבה זמן.

מה, יש מצב שהפעם האחרונה שכתבתי לך היתה אחרי המסע לפולין? כל כך הרבה קרה בתקופה הזו - ולא עידכנתי אותך בדבר?

התבגרתי, התעצבתי, הגעתי לצמתים הרציניות הראשונות שלי בחיים ובחרתי את הבחירות הראשונות שלי.

תרמתי למדינה במשך 3 שנים - משנת שירות בהתנדבות ועד לעשיית תפקיד משמעותי בצבא שפיתח אותי יותר ממה שיכולתי לדמיין.

הייתי מפקדת סבתא, אני מקווה ומאמינה שאת גאה בי.

אפילו טיילתי קצת בעולם ואני מתחילה ללמוד השנה, חינוך מיוחד. 

גם אייל עשה מסלול דומה וחוזר מטיול ארוך בהודו אחרי חצי שנה ממש בשבת הקרובה. תבואי לומר שלום, טוב?

תדעי שסבא שומר עלינו לאורך כל הדרך, מקפיד להגיע בימי שישי ומדיי פעם להביא כתבות ותמונות ולשתף בפיסות מידע מרגעים שונים, קטנים וגדולים מהחיים. הוא שומר גם על עצמו, מרבה בפעילויות ולא נח לרגע. לפעמים אני מרגישה שהוא הרבה יותר פעיל ממני!

מה שבטוח - השותף שבחרת לחיים הוא מודל להערצה ואני מודה לך על זה מכל ליבי.

האמת היא שיצא לי לדבר עליך לא מעט בתקופה האחרונה. לשמוע מאמא, סבא ומסבתא זלדה על הדמות שהיית, המחשבות והדעות שלך, העזרה שלך לאמא ואבא בזמן שהיינו קטנים, למרות הקשר בניכן שהיה נתון בעליות וירידות רבות במשך שנים לא מבוטלות.

אהבה עצומה שכרוכה בלא מעט ויכוחים ואי הסכמות.

את עדיין חידה בשבילי, משהו לא פתור. לא זוכרת ממך הרבה ובכל זאת ליווית אותי על השידה ליד המיטה במשך 10 שנים. אומרת לך לילה טוב ומסכמת לך את היום שהיה לי. 

תמיד כשאני שומעת עליך מאמא יש תחושה של החמצה. אף פעם לא ידעתי לפרש אם זה ממני, מעצמה או ממך. אני חושבת שהכל קשור בהכל, כי אחרי כל הדרך הזו שעברת כרעיה, כאמא, כסבתא, כשומרת והמאגדת של המשפחה, אולי אם היה עוד קצת זמן הדברים היו נראים ומרגישים אחרת.

אולי אם היה עוד קצת זמן גם אני הייתי מספיקה לקבל ממך משהו ולזכור איזה אישיות היית, ולא לזכור רק את כוסות הפלסטיק עם הקשית שהייתי מקבלת כשהיינו באים לבקר. 

עכשיו מהמקום בו אני נמצאת, אני רוצה בעיקר לומר תודה. תודה שהיית חלק מהילדות שלי, אבל מעבר לכך, ואת אולי כבר יודעת, את הענקת לי את המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיים - את אמא שלי. את יכולה לטפוח לעצמך על השכם, כי פרי בטנך היא אישה משכילה, יפייפיה ורגישה שדואגת בראש ובראשונה לילדים ולמשפחה שלה ואז, בסוף בסוף, תשאיר מרווח קטן לנשימה לעצמה. 

אז זאת אני לבינתיים, סקרנית, ובעיקר מתגעגעת ואוהבת.

עד לפעם הבאה, עדי.