זורבה היווני, באחד מערוצי הסרטים
זורבה היווני הוא לא סרט שגורם לך לרצות לנסוע לחופשה בכרתים – אין לו שום אפקט תיירותי. זה גם לא סרט שגורם לך לרצות להיות אדם טוב יותר - זורבה הוא גבר שעושה מה שבראש שלו, גורם לנזקים ואף פעם לא מתנצל עליהם אלא גורם ל"נדפקים" לחשוב שהם דווקא הרוויחו. זה סרט על אחד שחולם, שלא מפסיק לחלום, אבל תמיד ההגשמה היא על חשבון מישהו אחר. אז למה הסרט הזה הפך לכל כך איקוני?
אולי זה בגלל המוזיקה. אולי זה בגלל אנתוני קווין. אבל האמת היא שמבין השחקנים בסרט, היחידה שזכתה באוסקר היא לילה קדרובה שגילמה את מדאם הורטנס, הצרפתייה הזונה-לשעבר שכל האדמירלים דפקו וזרקו על החוף האומלל עם הכפר העני. אני הייתי נותנת את האוסקר לקווין – שהוא לא יווני אלא מקסיקני-אמריקאי, אך מלא בכריזמה שמחפה על הפרט הלא-אותנטי הזה. בכישרון רב הוא מגלם את הדמות של האדם הכאילו-נחמד, זה שמכניס את התמימים להרפתקאות שמהן ייצאו בשן ועין ועוד יגידו לו תודה. איכשהו יש לי הרגשה שהרבה מתסריטאי ושחקני ישראל חיקו אותו, כולל אריק איינשטיין ב"מציצים".
בקרוב ימלאו 50 שנה לצאתו של הסרט לאקרנים. יש בו הרבה רוע, לצד הרבה אופטימיות, ולא ברור איך הן דרות זו ליד זו. הבחור הבריטי, הסופר בזיל שאביו הוריש לו מכרה בחור הזה, מחליט לשוט מיוון לכרתים ואלקסיס זורבה קופץ עליו ומסכים לעשות עבורו כל דבר אם ייקח אותו. יהיה טבח, ינהל מכרה, כל דבר שיתבקש לעשות. העיקר שיקבל עוד הרפתקה בחיים האלה, או שאולי יקבל עוד הזדמנות להתרחק מהכאב שבלב.
אגב, קראתי שסירטאקי, הריקוד היווני המסורתי שאנתוני קווין רוקד ושהפך לכל כך מפורסם, הוא לא באמת ריקוד יווני מסורתי. פשוט קווין שבר את כף הרגל במהלך הצילומים ולא יכול היה לבצע את הריקוד שהיה כתוב בתסריט, אז הוא המציא משהו ומכר את זה לבמאי בתור ריקוד "אותנטי", והבמאי היה מבסוט. ואם זה לא התחברות אמיתית לדמות, אני לא יודעת מה כן.
גם הפעם אספתי כמה ציטוטים למזכרת מהסרט:
"אנשים חכמים וחנוונים, הם שוקלים הכול"
"אישה, ילדים, בית – דה פול קטסטרופי"
"החיים הם צרות. רק המוות הוא לא צרות"
"אומרים שהגיל הורג את האש שבתוך האדם. שכשהוא שומע את המוות מגיע, הוא פותח את הדלת ואומר: היכנס, תן לי מנוחה. זה שקר אחד גדול. יש בי מספיק כוח בשביל לבלוע את העולם, אז אני נלחם"
"כשאישה ישנה לבד, זו בושה לכל הגברים"
זורבה לבריטי: "יש לך הכול, אבל חסר לך דבר אחד. טירוף. אדם צריך קצת טירוף, כי אם אין לו, הוא לעולם לא מעז לחתוך את החבל ולהיות חופשי"
זורבה היווני, ארה"ב-יוון, 1964. 142 דקות. במאי: מיכאליס קאקויאניס. שחקנים: אנתוני קווין, אלן בייטס, לילה קדרובה, אירן פאפאס