Dirty Kanvas

זה לא נגמר.

יאיר בן חווה, אבא של שקד

אמא של יפה זיסמן (מורה לביולוגיה)

אמא של תמר (מורה לקולנוע וחברה)

אבא של יונית (מנהלת לשעבר)

חוה טובה בת פרל, דודה של שיינא

שמואל, סבא של רותי

וקובי.

החודש חצי האחרון היה סיוט בהמשכים, נסיון התחפרות כושל בבעיות בנאליות כמו בגרויות ומבחנים, כשהצל של הבעיות האמיתיות מרחף מעלינו ומונע מאיתנו להתקדם. האבן הכבדה שאת ממש מרגישה פיזית בתוכך מסרבת להרפות, והצעדים נעשית כבדים, החיוכים הולכים ונעשים מאולצים יותר ויותר.

עוד פעם מה לעשות, ואלה החיים, חייבים להמשיך.

די!

זה לא המקום שלנו, אנחנו רק בנות 17. אנחנו רק ארבעים ושש בנות בכיתה י"א שרוצות להתעסק בדברים השוליים של החיים.

זה לא המקום של רוזי לתזז את עצמה משבעה לשבעה, מניחום לניחום. למה דווקא היא הייתה חייבת להיות החברה הכי טובה של שקד ושיינא ואת עצמי אני בכלל לא מחשיבה.

השכבה הזאת מתפרקת. זה בולשיט, זה לא חיזק אותנו בכלל, זה לא קירב אותנו. זה רק גרם לנו להפוך לאנשים עצובים ואדומי עיניים שסופרים את הדקות עד שהבא בתור יגיע. עד שהתור שלנו יגיע.

עד שהתור שלי יגיע, כי להמשיך להתמודד כבר אי אפשר.