| 2/2009
מעבר - חלק ראשון .
וואי ,
אני כבר שנה וחצי לה פתחתי את הבלוג הזה !
זה רק היה יכול להראות לי כמה השתנתי ,
וכמה החברים שלי התחלפו ..
אז בשנה וחצי האלו קרו כל כך הרבה דברייים !
וקשה לי לתאר את הכל במילה אחת , אבל אפשר להגיד שבסופו של דבר הייתה לי שנה טובה - ממש טובה .
אחרי שנה טובה מאוד , בדיוק בסוף , אכלתי עם ההורים שלי ארוחת ערב - רגילה .
הקטע שהיא ממש לא הייתה רגילה , כל כך לא .
ההורים שלי הודיעו לי באמצע כלוום , שאני עוברת לארצות הברית לשלוש שנים ,
חשבתי שהם צוחקים עליי , אני באמת צחקתי , ואמרתי להם כאילו חופשה נכון ?
והם אמרו לי , לא . לשלוש שנים , לחיות שם .
ואבא שלי אמר לי , זה היה החלום שלך לא ? אמרתי לו , כבר לא . ממש לא .
רצתי לחדר שלי . בכיתי שם , כמעט שברתי לעצמי את החפצים .
באותו יום קבעתי עם שנינה , שאני אשן אצלה , עוד לפני תכננו את זה- בשביל לראות את פרק הסיום של דני הוליווד XD ,
באתי אליה , ונראיתי די מדוכאת , אמרתי לה שנינוש , אני יודעת שקבענו לראות את הפרק ,
אבל אני צריכה עכשיו לדבר עם לי . עוד לא סיפרתי לה מה קרה .
שתייינו התחלנו פשוט לבכות , זה היה מעבר ללבכות זה היה מן סכין כזה .
ואמרנו שהחודשיים שיש לנו מעכשיו , הם 10 שנים , בשביל לנסות להקל עלינו .
ואז סיפרתי לשני , היה לי קשה , מאווווווד . ולמחרת , סיפרתי לשחר וסיון .. ואז ישבתי עם כל הידידים שלי ,
תיווש , ירינוש , אריאל , בנצ'וק , ביבוש , ניר , וגם לידור נתקע שם >< כולם היו בשוק ..
ואז סיפרתי לידידים שמחוץ לכיתה , אחשלי [רום] , דני , ועוד .
אני לא יודעת איך לתאר את היום הזה , כאילו מעבר לזה שבכיתי כ ל היום ,
והייתי עצובה , אני הייתי מבולבללללת .
ופה אני אסיים ,
כי זה לא רק חלק אחד , זה המון .
ביי .
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
