כמו שהכותרת אומרת, סתם גלשתי לי על גלי האינטרנט ופתאום ראיתי את הבלוג הזה, שהוא שלי, והוא העלה לי הרבה זיכרונות והסתכלתי בכל הסיקורים הנחמדים שלי וזה העלה לי חיוך.
בעברית: בית ספר התיכון של המתים. תיכון המתים.
סוג: TV.
מס' פרקים: 12.
תאריכי יציאה: 27 ביוני 2010 עד 20 בספטמבר 2010. בסך הכל 3 חודשים, לא כלכך ארוך.
תרגום [כתוביות באנגלית]: Seiippai, gg Fansubs, ;Tomodachi.
סטודיו: Madhouse Studios, Sentai Filmworks.
ז'אנר: פעולה, אצ'י, על טבעי, זוועה[?].
אורך כל פרק: 20-21 דקות.
האתר הרשמי באנגלית\יפנית.
מחלה מסתורית והרסנית פורצת בכדור הארץ, שגורמת למוות של הרבה אנשים במהירות, ואנשים מתים? הם לא באמת מתים, הם הופכים לזומבים שתוקפים את האנשים שעדיין חיים.
ביפן, כמה תלמידי תיכון והאחות של בית הספר שלהם חברו ביחד על מנת לברוח מתיכון פוג'ימי מיד אחרי שהוא הותקף על ידי זומבים.
הקבוצה מנסה להבין מי או מה גרם לזוועה הזאת, אבל באותו זמן, הם מנסים להישאר בחיים, בעולם שנראה כאילו הוא כבר הפך לגיהנום.
במשך האנימה, רוב הזמן אתם תמצאו את עצמכם עם טאקאשי קומורו, אחד מהתלמידים בחבורה שנשאר בחיים.
הדעה שלי:
האנימה עצמה, הסיפור, העלילה מאוד עניינה אותי. זומבים בכל מקום? חבורה של כמה תלמידי בית ספר תיכון שמנסה לשרוד? נשמע לי נחמד, אנימה קלה וקצרה שאין בה הרבה סיבוכים, מנסים לגלות מי גרם לזוועה הזאת? למה לא. בסך הכל, חשבתי שזאת הולכת להיות אנימה מעניינת, שתתמקד בקבוצה המסויימת של תלמידי התיכון שהורגים זומבים כדי לשרוד, באנימה אי אפשר למצוא קומדיה או אהבה, אז לצפות למשהו כזה היה מוגזם.
בואו פשוט נגיד, ציפיתי יותר מידי.
כבר בפרק הראשון, נחשפתי לזוועה. ואני לא מדברת על הזומבים, הם היו נחמדים! הזוועה האמיתית? שדיים.
במשך כל הפרק הראשון ובכלל, הדבר הכי בולט הוא בעצם החזה של הבנות, זה כאילו היוצרים הבליטו אותו בכוונה, והם הבליטו אותו בכוונה, לא בכאילו. האנימה מלאה באצ'י שמתגלה בז'אנר הראשי שלה, לראות פעולה וזומבים בקושי יוצא. כן, יש הרבה הרג זומבים, יש הרבה דם, אבל מה יש יותר? בנות, והבנות מה הן? בעצם סתם שדיים. כל מה שהן נותנות בסך הכל זה הגוף שלהם, הן נלחמות? כן. הן מועילות? לא ממש רוב הזמן, אבל מה כן? יש להם שדיים אז זה בסדר.
מה שאמרתי עד עכשיו אולי נשמע מוזר, אבל אם תראו את האנימה תבינו. האנימה ברובה בנוייה על הרבה אצ'י, בעיקר שדיים שנמרחים לכם מול העיניים, עם בגדים בלי בגדים, הם שם. לפעמים תראו אפילו יותר מזה, הבנות הופכות למין תצוגת שדיים, וזה כאילו הסיבה היחידה שהן שם.
אני אסכם עכשיו כי זה נעשה ממש ארוך. בסך הכל, זומבים? ענק. דם? יש. אקשן? יש!! אבל מה יש יותר? שדיים ובנות חסרות תועלת.
שווה צפייה? אני לא יודעת. אבל מה שלא תחליטו [לראות או לא לראות] לא ישנה את העובדה שהאנימה מתמקדת יותר בשדיים מאשר באקשן ובפעולה, ובזומבים...
*האנימה הזאתי, גם היא, התפתחה ממנגה שנוצרה על ידי סאטו דאיסקה, האחראי על העלילה וסאטו שוג'י שאחראי על הציור [אישית, אני מאשימה את שוג'י בהפיכה הזאתי של סיפור טוב למופע זוועה]. אבל בגלל שאני ממש אבל ממש לא מעוניינת במנגה, אני לא הולכת לתת לכם קישור למקום שאפשר לקרוא אותה בו. אתם מוזמנים לחפש בעצמכם, אבל אל תחשבו שהמנגה מתחמקת ממופע השדיים, כי היא לא.
הציור:
הציור, האנימציה...מדהימה. זאת אחת האנימות עם האנימציה הכי טובה שראיתי, העיצוב מדהים, האפקטים טובים ובסך הכל, נהדר. הדמויות, זה כבר משהו אחר. אבל חוץ מזה, מאוד נהנתי. לא לשכוח, זוהי אנימה חדשה, היא נוצרה בעצם בהתחלת השנה הזאתי, ב2010 והאנימציה מאוד מתקדמת ומציאותית. אני אהבתי נורא.
ציון: 10\9, והנקודה פחות היא רק בגלל השדיים :( וחבל.
המוזיקה:
שיר התחלה: "HIGHSCHOOL OF THE DEAD" של Kishida Kyoudan & The Akeboshi Rockets.
בעקבות העובדה שלשיר יש את אותו השם כמו של האנימה, אני מניחה שהוא נוצר בשבילה.
עכשיו השיר בסדר גמור, הוא נחמד ויש לו קצב, אפילו שבדרך כלל לא טרחתי לקרוא את התרגום ולהבין. מתי שכן טרחתי להסתכל עליו, או לרפרף בו, התגלתה לי זוועה, גם השיר התחלה מתמקד בדבר האחד שהאנימה מאוהבת בו, השדיים וגם פה, תראו הרבה מהם, ואפילו בדרכים שלא תראו באנימה, וגם בדרכים שהם פשוט לגמרי INAPPROPRIATE.
שיר סוף: לאנימה יש 12 שירי סוף שונים, לכל פרק שיר אחר, שנעשה על ידי אותה זמרת.
1. Kimi To Taiyou Ga Shinda Hi.
2. Color Me Dark.
3. Return To Destiny.
4. Cold Bullet Blues.
5. Memories Of Days Gone By.
6. Under The Honey Shine.
7. Fuss Fuzz.
8. The Place Of Hope.
9. Houseki No Spy.
10. THE Last Pain.
11. Hollow Men.
12. The Eternal Song.
כל השירים הם של מאון קורוסאקי [Maon Kurosaki].
הקישור הראשון מראה את הסרטון סוף האמיתי, השאר הם שירים מלאים עם רקעים של האנימה, בעיקר שדיים מן הסתם.
את השירים אני כן אהבתי, והם נחמדים. העובדה שלכל פרק יש שיר סוף שונה, והם כולם של אותה הזמרת, מראה שאולי זה מן קידום של אלבום?
בגלל שיש רק 12 פרקים וזה לא כלכך הרבה, שירי סוף שונים ומגוונים היה מעניין ורעיון נחמד. מן הסתם, משהו כזה לא יתאים לאנימה עם יותר מ20+ פרקים.
ציון: 10\10. כי אהבתי את השיר התחלה, ואהבתי את הרעיון של שיר שונה בכל סיום של פרק. והסרטון עצמו, הוא יותר בכיוון של הציור, אז אני לא הולכת להוריד ציום בגללו.
העלילה:
בסך הכל נהדרת. אתם רואים פה אנימה, שאין בה הרבה בעצם, אבל יש בה פוטנציאל אדיר!
זומבים זה משהו שרואים בהרבה מקומות, גם יש הרבה אנימות וגם הרבה תוכניות טלוויזיה על זה, למרות שמי שעלה עם הרעיון של זומבים, שהם בעצם אנשים נורמלים, שמתו וחזרו לחיים כמשהו שהוא לא לגמרי חי, אבל כן יכול להלך מסביב ומן הסתם, מטרתו היא לאכול מוחות. הוא בטח לא ציפה למשהו כזה אז זהו שלא, באנימה הזאת זה לא ממש ככה. הזומבים הנחמדים שלנו כאן, נוצרו ככל הנראה כתוצאה ממן מחלה נוראית [שאוכלת לך את המוח ומשאירה אותך עם מראה מת וגורמת לך לרצות לאכול אנשים? טו-אוב...] שתקפה מיליוני אנשים אחד אחד אבל לא סתם ככה, באנימה שלנו, אם ננשכת על ידי זומבי בסופו של דבר תהפוך לאחד.
העלילה טובה, יש פה מין התפתחות לכיוון מסויים שלא נראה באנימה [כי היא מסתיימת בפרק 12 שאין בו שום סוף מסויים או הסבר] אבל אולי יש אותו במנגה, שעדיין לא סיימה לצאת וזאת כנראה הסיבה שאין לנו פה שום סיום ושום הסברים. אנחנו דורשים הסברים!
בסך הכל, אחרי כל מה שאמרתי, יש לנו פה פוטנציאל לסיפור שיכול להיות AWESOME, אבל משום מה הוא נתקע, ולאט לאט מתרקב למין תפוח רקוב שעובר מוטציה ומתחבר לגוף של בת, והנה יש לנו בעצם שדיים. אז חבל.
ציון: 10\9. הסיפור טוב כמו שאמרתי, אבל די, יש גבול. נו מור בובס פליז!.
דמויות: ספויילרים, בעיקרון, כתבתי מה שאני חושבת על הדמויות אבל יש הרבה ספויילרים פה ושם, אז בבקשה אם לא ראיתם או אם אתם לא רוצים לקלקל [באמת? מה יש לקלקל? XD] לעצמכם, פשוט אל תקראו. [דרך אגב, בסוף של כל תיאור שכתבתי על הדמויות, הוספתי פרצוף שזאת בעצם הדעה שלי עליהם, אבל בנוסף כתבתי משהו שאנגלית עברית אז המבין יבין בעצם D: ].
טאקאשי קומורו [Takashi Komuro] - [בעצם הדמות המובילה היא טאקאשי, IMO, הוא הכי נורמלי שם, אפילו שפה ושם הוא עושה משהו שפשוט מעצבן אבל הוא בן אחרי הכל, בלי להעליב טאקאשי מעוצב טוב, יש לו ערכים והוא פשוט כנראה הדמות הכי נורמלית. טאקאשי בי מיי בוי טווו ].
ריי מיאמוטו [Rei Miyamoto] - [ריי שלנו, היא אחת הדמויות הראשיות ביותר אבל הכי לא נחוצה, היא לא מועילה בשום דבר, היא כן נלחמת, היא כן מראה נחיצות קטנה מסויימת אבל בסך הכל היא שם כמין חברת ילדות של טאקאשי. לגבי המראה שלה, היא זוועה מהלכת גם כן, היא לא הכי נוראית אבל היא גם לא טובה. השדיים שלה ממש גדולים בשביל מישהי בת 17 והשיער שלה בנוי בצורה נוראית, יכל להיות טוב יותר. ריי ].
סאהקו בוסוג'ימה [Saeko Busujima] - [סאהקו היא אחת מהדמויות היותר מעניינות באנימה. היא לוחמת חרב, שנהנית מהיותה חזקה וטובה בתחביבה. היא כמו כל הבנות בעלת שדיים גדולים בהתחשב בגילה אבל היא לא לגמרי לא נחוצה כמו האחרים, סאהקו היא נכס לקבוצה ומי יודע איפה הם היו בלעדיה, היא חזקה נפשית וגופנית ואחת מהדמויות הטובות, איכשהו היא נעשתה אחת מהדמויות האהובות עליי בסדרה הזאת, אפילו שבאמת שאי אפשר ממש לחבב מישהו כי זה כלכך קצר וריק. המראה שלה הוא בסדר גם, שיער סגול ארוך אבל עדיין סביל ושדיים גדולים מן הסתם. סאהקו ].
סאיה טאקאגי [Saya Takagi] - [סאיה היא הגאון של הקבוצה, היא מחשיבה את עצמה לטובה יותר מהאחרים, אפילו שבלעדיהם היא לא הייתה שורדת שניה וחצי. יש לה שיער ורוד מגעיל אסוף, ורוב הזמן יש לה משקפיים שנותן לה מראה יותר רציני. בסך הכל לדעתי, היא לא נחוצה, היא ילדותית ובדרך כלל יורדת על אחרים ובמיוחד על קוטה, אפילו שנראה שהיא מתחילה לפתח רגשות אליו בהמשך. היא משתנה ונעשית חברותית יותר לאחרים אחרי שאלה עוזרים לה לשרוד וגם לה, יש שדיים גדולים לגילה, עם השיער המחריד זה ממש לא מוסיף. סאיה גט אובר יורסלף ].
קוטה היראנו [Kouta Hirano] - [קוטה הוא הגיבור האולטימטיבי, בהתחלת האנימה תראו בחור קטן שהוא קצת שמן, הוא אוטאקו של רובים ובדרך כלל מתעללים בו בבית הספר. קוטה מתגלה כבחור מדהים~ אובססיבי עם רובים וכשתראו את הבעת הפנים שלו, תתמכרו אליו גם אתם. הרגעים האלה שבהם הוא מראה טירוף כשהוא מחזיק רובה הם מאוד נחמדים והופכים את האנימה להרבה יותר טובה. קוטה ].
שיזוקה מאריקאווה [Shizuka Marikawa] - [שיזוקה היקרה שלנו, את הכי לא נחוצה. כן כן, שיזוקה סנסיי, האחות של בית הספר, היא בעצם סתם אישה שהשדיים שלה גדולים יותר מהראש שלה ובמיוחד המוח שלה. כל מה שהיא עושה זה לנהוג רוב הזמן, והיא כן מועילה במשהו פה ושם, הרי בלעדיה לדמויות לא היה הרבה לאן ללכת [בלי יכולת לנהוג גם] ובעצם תפקידה הראשי פה הוא להיות מעצבנת! היא לא נלחמת, היא בקושי מועילה, IMO, הקיום שלה פשוט מאוד מעצבן. טוב זהו. שיזוקה ....כמה ניתוחים עברת בשביל השדיים האלה?!?!!? טוב נו, היא דמות אנימה].
אלה הם הדמויות הראשיות של האנימה שלנו. יש עוד כמה וכמה [לא הרבה] והרבה הרבה מאוד זומבים [גם אתם שומעים BRAINS BRAINS ברקע או שזאת רק אני?].
צפיה:
בסך הכל חיפוש של האנימה בגוגל יביא לכן הרבה תוצאות טובות. אבל בגלל שאני נחמדה, הנה האתרים שאני השתמשתי בהם:
AnimeFreakTV.
AnimeUltimaTV.
WatchAnimeOn.
לצערי, כל מיני פרקים הם באיכות איומה אבל תחפשו בגוגל, בטוח תמצאו טוב יותר.
וכאן מסתיים הסיקור חסר הרחמים שלי.
היו לי הרבה בעיות עם האנימה הזאתי, ותאמינו לי לא רק בגלל השדיים. אבל בסך הכל חובבי האצ'י והדם, היי זה בדיוק בשבילכם
עברה שנה, והנה הקאמבק. דרך אגב, אני בת 17 עכשיו והתבגרתי טיפה אז תסלחו לי אם הבגנון של הסיקורים שלי השתנה טיפה, נעשיתי קצת חסרת רחמים כלפי דמויות מעצבנות ואני מנסה לכתוב ביותר סגנון משלי.
מקווה שאהבתם, וגם אם לא תראו זה בסדר. אני וחבר שלי הצצנו ברשימת האנימה שלי בMAL וזה עלה פתאום. אמרתי לו שהסיפור טוב ובגלל שיש רק 12 פרקים החלטנו לראות, אז גמרנו את זה ביומיים, טוב היינו קצת חסרי סבלנות, אבל בסך הכל, האנימה בסדר, אז אולי תנו צ'אנס לפרק הראשון ואולי השני, ואולי לכולם בסופו של דבר, כמוני
xoxo
דרך אגב, לאלו שאולי שמו לב, השעה 2 בבוקר, והסיקור הזה התחיל ב10, לא מאמינה שלקח לי כלכך הרבה זמן, אבל האמתי שהיו לי לא קצת הסחות דעת אבל אני שמחה שזה נגמר סוףסוף. ולא, אין לי בית ספר מחר אז נו ווריאס.
לילה טוב