מחשבות של בינתיים

יש לי חבר חדש. הוא עוד לא יודע שהוא חבר שלי.

אבל הצבתי לי אותו כמטרה.

פעם אחת בחיים צריך חברות אמיתית כזאת.

מלאת רצון. מלאת כוונות. מלאת אינטרסים.

יש לי אינטרס מאוד ברור בחברות הזאת.

בזכותו אני אלמד להיות מוסרית יותר, בעלת צדק.

(ו.. פרט שולי,בעלת ממון)

הוא עוד לא יודע על הכוונות שלי.

הוא עוד לא יודע שהוא חבר שלי.

האמת, הוא עוד לא מודע בכלל לקיומי, הכּוּנֵף.

אני תרה אחריו ללא הצלחה.

מי מכם שיכול, שיעזור בבקשה.

אני אתן לכם שם, יותר מזה אני לא יכולה (כי אנלא יודעת..)

בני סלע.

בהצלחה!

התקשרתי כדי לאחל שבת ארגון מוצלחת. הופעות מוצלחות. תערוכה מוצלחת.

(שליחים חתיכים וכו' וכו'..)

עד שהיא ענתה לי, אביב גפן שר לי "האם להיות בך מאוהב"

התגעגעתי אליו באמת. הרבה זמן לא דיברנו, לא שרנו. לא שר לי.

שאלתי אותה אם היא יודעת שמישהו שר עד שהיא עונה.

היא ענתה: "כן, אני שמתי. לא יפה?"

"אבל זה אביב גפן.."

"נכון, אני אוהבת אותו. מה הבעיה"

"ואבא יודע?" (ואיך שאני שואלת את זה, בא לי להפליק לעצמי חתיכת סטירה)

"כן. ברוווור. מה נראה לך? הוא מתקשר אלי לפעמים, את יודעת.."

"כן, יודעת. ומה הוא אמר על זה?" (קרציה)

"כלום"

עוד לא בת 12 הזאטוטה שלי.

"מה את בשוק?"

"סתם", אני אומרת לה. ושוב רוצה לבעוט לעצמי בלסת. "את גודלת לי מידי ואני לא קולטת"

דודה. הכי דודה.