אם אתה שלי עכשיו, אבל אני מפחדת לאבד אותך...
אני מפחדת שכבר איבדתי אותך. בגלל טעויות מטופשות שעשיתי.
אני יודעת שאני טועה כל פעם מחדש, אני יודעת...
אני לא יודעת מתי אני אפסיק לטעות.
אבל אני רק רוצה.. שפעם אחת, פעם אחת! משהו יעבוד. שזה יזוז. שיצליח לי.
אחרי כל הסיבוך הזה, הפחד היחיד שלי זה שבסופו של דבר כלום לא יקרה.
ושוב תחושת ההחמצה, ושוב שנתיים של געגוע.
מה אתה חושב עליי? החברים שלך כבר יודעים, אני מניחה שגם אתה. כנראה שאתה לא מבין כמה רציני זה. כמה זה שווה לך להסתכן, לנסות.
או שאתה משחק בי. או שאתה מפחד. או שאתה ביישן מדי. או שאתה מחכה שאני אעשה את הצעד הראשון. או שאתה בכלל לא רוצה אותי. או שאתה טיפש.
אולי כולם.
אבל בבקשה,
קשה לי כבר עם החוסר מודעות.
בבקשה מיכאל,
בבקשה תגיד לי מה איתנו...
מהפוסטים המתוסכלים. נראה לי שהיו לי הרבה כאלה..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
