וואו...עבר זמן מאז שכתבתי פה פעם אחרונה...
שחכתי כבר איך זה מרגיש....
חסר לי..הכל בערך.....
אני מרגישה תקועה...אני מרגישה לבד...אני מרגישה נבגדת...אני מרגישה שנואה....אני מרגישה....כלום.
אני רוצה שהוא יהיה שלי..אני רוצה להיות שלו...אני רוצה שהקשר הסתמי הזה שיש עכשיו יהיה משהו אמיתי.....אני רוצה את ההשתקפות בארון....את המנורה המעצבנת...אבל הסלון...את אור ושיר.....את הערסל בחוץ....את קובי והשני ההוא....עם היין.... את הטיולים בישוב.... את הלילות....את הימים...את הבקרים.....את הרגעים הקטנים שעשו כל דבר רע לכל כך קטן.
את תחושת הביחד...את האהבה.
אני רוצה שלישיה.לא רוצה להתחלק ל2 זוגות...לא טוב לי ככה.
אני רוצה לא להרגיש מקום שני אחרי בחור.
אני רוצה להרגיש טוב עם האנשים סבבי,גם עם הדס(מפגרת!)
אני רוצה לראות את החיוך שלי,ולדעת שיש לי סיבה לחייך,ושהוא אמיתי.
אני רוצה את המשפחה שלי
אני רוצה את אח שלי!
אני רוצה להוציא את כל הזבל מהגוף שלי ולחזור להרגיש טוב.
אני רוצה לסיים את השנה
אני רוצה לסיים את הצבא.
אני רוצה שהבנות שלי יחזרו לגור פה...שלא יהיו כלכך רחוקות...
אני לא רוצה להרגיש רע כשאני איתו לבד...לחשוש מזה שיקרה משהו..שוב...
אני רוצה להראות כמו פעם.
אני רוצה להבריז עם כולם.
אני רוצה שזיווש ומאור יתקשרו לפעמים,כמו פעם.
אני רוצה לחיות לפני שנתיים.!
אני יודעת שזה לא יקרה.
אני יודעת שאנחנו התחלקנו ל2 זוגות...וגם הם לא במצב כל כך טוב.
אני יודעת שהן לא יחזרו לגור פה
אני יודעת שאני אשנא את הדס, ולא משנה מה.
אני יודעת שאח שלי לא יחזור
אני יודעת שהמפשחה במצב שונה עכשיו
אני יודעת שאני לבד.
אני יודעת שהשנה תעבור..וגם הצבא....
אני יודעת שהחיוך הזה לא יחזור בקרוב...
אני יודעת שאין עם מי לדבר.
אני לבד.
ואני יודעת..שאתה כבר לא תהיה שלי....אף פעם
ואני לא רוצה להמשיך הלאה...אני רוצה לחזור אחורה בזמן.
אני רוצה שהכל יהיה אחרת...וייגמר.
הלוואי ולא היו השלכות למוות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
