|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פוסט תמונות חוזר..
אני ו-ה' דיברנו בזמן ההליכה למגרש, לשיעור חינוך גופני. עוד ריצות.
עבר עליי לילה קשה ואני, הפגנתי את החום והאהדה שלי, כמו שרק אני יודעת להפגין.
ה':"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח..איך שאני מתה עלייך בבוקר, את כל כך...אנטי חברתית."
"רק בבוקר?"
ה':"לא, זה תמיד ככה, אבל בבוקר בכלל.."
אני אוכלת להנאתי תוך כדי הקשבה לשיחתן של ד' ומ'.
ד:"מה יש לך?"
~בוהה~ "חביתה"
ד':"לא, איזה שיעור יש לך אחרי ההפסקה.."
המורה לתקשורת וסוציולוגיה:"זה כל כך מעניין לראיין זונות, זה נושא מרתק".
עשיתי קודם פוסט תמונות מהילדות, אם כבר, אז כבר. עוד כמה תמונות.
להלן:
טסט. אני נראת כמו פעוט רוסי העונה לשם לאוניד
אבל לא, אני פעוטה ___ העונה לשם _____.
משפט הקופים (היסטוריה- שנות ה20):
נחשו מי.
תמיד טענתי שאני מאומצת ואני עדיין בדעה הזו, שיום אחד אני אגלה שאני שייכת למשפחה אחרת.
בינתיים, אני לא דומה לאף אחד. אחותי דומה. ואני והיא לא נראות קרובות בכלל. (שמינית מן הטענה).
|
נכתב על ידי
,
9/9/2007 15:49
בקטגוריות ילדים מאומצים, ילדים עם כינים, משפחה אומנת, פוסט תמונות, תמונות, נישואים עם ירקות, אופטימי, אינטרנט, ביקורת, עבודה, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
אפשר שיחה?
לא פעם ולא פעמיים יצא לכם להתקל בילד או שניים שיבואו אליכם תוהים, יחשפו בפניכם
את כל קסמם האישי ויפתחו בתחנוניי:"אפשר שיחה?"
באותו הרגע, האינסטינקט הראשוני שלכם הוא להכחיש, להכחיש ולהמשיך להכחיש עד שאותו
פרצוף מעורר רחמים ופתטי יזוז מטווח ראייתכם.
אתם נלחצים, מזיעים, הדופק עולה, מתחילים להתנשף..הגזמתי.
בדר"כ בשאלה הזו אתם משקיעים יותר מחשבה מאשר במבחני הבגרות.
(לכאלו שכבר עברו כמה- אם מדברים על זה..עברתי!).
המוח מתחיל לפעול אחר חיפוש לתירוץ הכי משכנע שיצליח להוריד את הטפיל מעל גבכם.
באותו הרגע, גרונכם ניחר ואתם מתחילים לירות תירוצים לכל הכיוונים. בדר"כ זהו תירוץ מרכזי אחד. אבל אם הוא לא עובד,
אתם מוסיפים לו מספר "עיטורים" נוספים כדי לנפח את הסיפור.
התירוץ שמאפיין את רוב בני הנוער, לפי דעתי, הוא "אין לי שיחות".
למרות שבסתר לבכם האפל- אתם, הפלאפון, אורנג' וההורים יודעים טוב מאוד שיש לכם שיחות.
ויעידו את טיב שימושכם בהן ואותכם כלקוחותיה של החברה.
אך אותם ילדים לא יצאו פראיירים ועדים ינהרו להוכיח כי לא מזמן נצפתם משוחחים בנעימים במכשירכם האישי.
מה אתם עושים? מבלפים שיש לכם שיחות רק למספר יעדים, כי זה מה שהוריכם הקציבו. איי איי איי, לא יפה.
יש את אלו שיטענו:"החשבון שלי גבוה".
במחשבה שנייה, זה לא כזה שקר. בתכלס, הוא באמת גבוה.
אך אין זה מונע מכם לגנוב עוד 5 דקות שיחה לאחד מאנשי הקשר שלכם בפלאפון.
"אבל זה רק לדקה".
"ההורים שלי יהרגו אותי".
באמת, הדבר האחרון שמעניין את ההורים שלכם זה להכנס למעצר ולבלות
שם את שארית חייהם על לחם ומים וחוגים אחה"צ.
כאילו שאתם עושים להם אותם קלים יותר. במחשבה שנייה, כלא זה יופי של דרך בריחה.
יש את ה:"אין לי פה פלאפון".
למרות שבאמת ובתמים, רואים שהוא בכיס שלכם. אבל מי יודע, אולי אותו אחד לא ישים לב.
ויש כאלו שטוענים כי:"אין לו סוללה". שאני אישית, אחת מהם.
אך טוב ליבי, דמי הטהור והפלאפון המכובה שבכיס מכנסיי יעידו שאין זה בפי דבר שקר אלא האמת לאמיתה.
הילדים (בדר"כ, המקובלים) שבאים בבקשת תחנונים לדקת שיחה,
רובם אינם בחוג חבריכם, ואלו כאלו שלא יצא לך לדבר איתם גם מיימי חטיבת הביניים.
בעיקרון, באותו הרגע תהיו עבורם גאולת כל העמים, אך אח"כ תחזרו להיות אותו שלומפר
שקוף שהייתם קודם רק עם חשבון קצת יותר גבוה.
חרא פוסט.
-אני אוהבת אותך אהוב שלי..אני מאוהבת בך כל כך!!!!!!!!!
| |
פושע נמלט. קוף מזדיין בתחת. הוראות להגנה עצמית.
פוסט נאצה.
תקראו לי נאצית, אבל הפעם זה מחייב וזו מטרה נעלה.
לאזרחי ישראל..מקסימום קהל הקוראים:
תכירו.
הקופיף נעלם משמורת הטבע לפני מספר ימים ומסתובב כרגע חופשי בסמטאות ארצינו.
הוא מספים, מקלל, גונב, מפר זכויות יוצרים ומחרבן ברחובות.
הוא בוכה בלילות כי הוא\היא כזה לוזר עד לפתחית בלוג והתחזות לאחרים.
אך בואו נודה, כל אדם בעל היגיון מינימלי, ראש על הכתפיים וחוש טעם ידע לדחות אותו.
למעשה, אדם לא צריך להיות ראש בכלל, מספיק לראות אותו והאוכל של כולנו עולה אל הלוע חזרה.
אם תבחינו במזדיין הקטן, שעיר, מכוער ופרצוף תחת, (נא לשים דגש על רחש הבכי)
נא להודיע לרשויות בהקדם על מנת לשמור על בטחון הכלל בארץ.
ובכן, להלן פשעיו:
א. הוא מוצא בקוראי ישרא פגמים, אחד אחרי השני מבלי לבחון קודם את פגמיו שלו. מה שנדמה שהאמבה הקטנה
חיה בשקר ובאי מודעות כלפי צורתו החיצונית. אם אפשר לקרוא לזה "צורה".
ב. יצא לאוויר העולם מצוואר רחם אימו. למרות שבמבט ראשוני זה נראה כאילו הלידה התרחשה דרך פי הטבעת ולא מן הנרתיק.
ג. גנב פוסטים של בעלי ופרסם אותם בבלוגו הנתעב. לאחר איומים מצידי ומצידו, הוא מחק את הפוסט, אך לצערו, הוא
תועד ונשמר. אתה תשלם על זה, חילזון.
ד. ממשיך לחיות. על הציבור לסקולו באבנים ובוטנים.
כללי השמרות והתנהגות בסביבתו:
כאשר ניצפה הקופיף בקרבת מקום, אין להשתמש בנשק, אלא אך ורק באחד המקרים הר"מ:-
א. אם זהו האמצעי היחיד
והאחרון שנשאר כדי למנוע את בריחתו ופגיעתם של חפים מפשע.
ב. אם זהו האמצעי היחיד והאחרון המסוגל למנוע את
הבריחה של אדם ממנו.
ג. אם זהו האמצעי היחיד והאחרון שנשאר לשם הגנה עצמית.
מן האמור כאן נובע, שפרט להגנה עצמית כמוסבר לעיל,
מותר לפתוח באש לעבר הקופיף שביצע
עבירה משמעתית או עבירה אחרת שנחשבת פשע או לחילופין, אינה נחשבת.
ד. אם יש חשש כלשהו שהקופיף עלול לנסות לברוח או להשתולל, יוודא העד שהורה על
ההעברה או שאישר אותה,
שהקופיף יותקף באלות ויהיה כבול באזיקים בשעת הובלתו ממקום המצאו לשמורת הטבע.
ביתר
המקרים נתונה כבילת הקופיף לשיקול דעת העד, לא תמיד צריך להובילו, אפשר להכותו במקום.
ה. לפי פסיקתה של HAISTA PASKA, כאשר ניצפה הקופיף בקרבת מקום, יש להשתמש בנשק או לחילופין, מזלגות ומחבטות
מאחר וכל פעם בהם נראה הקוף לעין האדם, זוהי סכנת לטובת הכלל ויש להשמידו במהירות.
ו. העד רשאי להורות כי הקופיף
ייכבל אל הוטרינר המלווה אל שמורת הטבע, אולם במקרה כזה ייקבעו
שני מלווים. אין לכבול את הקופיף אל עד מלווה, אשר נושא נשק, אלא עם שני מלווים אשר נושאים רובה צלפים ועוזי.
ז. אין באמור לעיל כדי למנוע נקיטת אמצעי זהירות
נוספים (כגון: כבלי רגל), במקרה של הובלת הקוף המסוכן או שקיים
חשש מוגבר לבריחתו.
ח. אין בשום פנים ואופן להשתמש בנשק לשם ביצוע מעצר, אלא בנסיבות היוצאות מן הכלל
שפורטו לעיל, והוראות הוראה זו
תחולנה גם כאשר הקופיף מנסה להימלט בדרך אל מתקן
הכליאה, יש לזכור, אין להשתמש בגידופים, קריאות גנאי
והזכרת דחייתה של אהובת ליבו, עקב חשש לפגיעה ברגשותיו והשתוללות הקופיף בעליל.
כלי הגנה לשעת תקיפה ע"י הקוף:
א. מחבטות
ב. כלי סכו"ם.
ג. ביצים.
ד. בוטנים
ה. רובים.
ו. חץ וקשת.
ז. מים קדושים.
בהצלחה לכולנו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
