|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פוסט תמונות חוזר..
אני ו-ה' דיברנו בזמן ההליכה למגרש, לשיעור חינוך גופני. עוד ריצות.
עבר עליי לילה קשה ואני, הפגנתי את החום והאהדה שלי, כמו שרק אני יודעת להפגין.
ה':"חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח..איך שאני מתה עלייך בבוקר, את כל כך...אנטי חברתית."
"רק בבוקר?"
ה':"לא, זה תמיד ככה, אבל בבוקר בכלל.."
אני אוכלת להנאתי תוך כדי הקשבה לשיחתן של ד' ומ'.
ד:"מה יש לך?"
~בוהה~ "חביתה"
ד':"לא, איזה שיעור יש לך אחרי ההפסקה.."
המורה לתקשורת וסוציולוגיה:"זה כל כך מעניין לראיין זונות, זה נושא מרתק".
עשיתי קודם פוסט תמונות מהילדות, אם כבר, אז כבר. עוד כמה תמונות.
להלן:
טסט. אני נראת כמו פעוט רוסי העונה לשם לאוניד
אבל לא, אני פעוטה ___ העונה לשם _____.
משפט הקופים (היסטוריה- שנות ה20):
נחשו מי.
תמיד טענתי שאני מאומצת ואני עדיין בדעה הזו, שיום אחד אני אגלה שאני שייכת למשפחה אחרת.
בינתיים, אני לא דומה לאף אחד. אחותי דומה. ואני והיא לא נראות קרובות בכלל. (שמינית מן הטענה).
|
נכתב על ידי
,
9/9/2007 15:49
בקטגוריות ילדים מאומצים, ילדים עם כינים, משפחה אומנת, פוסט תמונות, תמונות, נישואים עם ירקות, אופטימי, אינטרנט, ביקורת, עבודה, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
פוסט תמונות, כי כל כך ביקשתם קודם.
לאור בקשות, הפצרות ותחנונים, הנה לכם, HAISTA PASKA בצעירותה.
(כי אני לא באמת אתן לכם תמונות מעודכנות)
אני הבלונדה. אמא המצונזרת.
אני עם..מיקי מאוס? סוג של..?
לאחר הכרות קודמת, נחשו איפה אני. הזוכה מקבל פרסום לבלוג. לא סתם.
אבא בדילסדורף- גרמניה. (היד..) -
חרא איכות. מי צילם?
ולסיום, החבר(ה) התימני\ה של אמא ואבא.
תמונה משנת טיזינבי, אבל זו דוגמא טובה להמחשה, לתימניה קלאסית.
|
נכתב על ידי
,
8/9/2007 14:51
בקטגוריות ילדים עם כינים, ילדים מאומצים, אופטימי, אינטרנט, ביקורת, סיפרותי, תמונות, פוסט תמונות, אגוזי קוקוס, du verdammter Arschficker, משפחה אומנת
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
 ריב עם אמא. המחוגים של השעון זזים מימין או משמאל?
מה את צועקת עליי?!''@#?
הכל התחיל בוויכוח.
ראינו "מונית הכסף", סדרה חביבה יש לציין.
ונשאלה שם שאלה, באיזה כיוון זזים המחוגים של השעון?
ימינה? או שמאלה?
אמא:"ימינה".
ואחרי כמה שניות, טענתי שהם זזים מכיוון ימין, לשמאל.
לאחר מכן, החלה אמי בניסיון מגעיל ובוטה להסביר לי למה אני טועה, כשבעצם כל הזמן הזה עניתי בדיוק תשובה זהה לשלה.
היא פתחה עליי עיניים, צעקה עליי ואמרה לי:"הם זזים ככה!" -מדגימה עם היד- "תפעילי את הראש שלך!"
אני:"הם זזים מכיוון ימין לשמאל!"
אמא:"איך הם זזים?! תפעילי את הראש שלך!" -ממשיכה לצעוק-
אני:"אבל זה בדיוק מה שאמרתי, אמרתי שהם זזים מכיוון ימין לשמאל! מה את צועקת עליי?"
אמא:"אז תפעילי את הראש שלך בפעם הבאה"
אני:"אבל זה מה שאמרתי! מה את צועקת עליי בכלל?! תרגעי...תפסיקי לצעוק!"
אמא:"(השם שלי), תרגעי! לא מוצא חן בעיניי איך שאת מדברת!"
אני:"מה כבר אמרתי לך?! אמרתי לך להפסיק לצעוק עליי! ובאמת תפסיקי! מה את בכלל צועקת?!"
אמא:"תרגעי!"
אני- ממשיכה לראות טלוויזיה-
=לאחר כמה שניות=
אמא:"המחוגים זזים בכיוון ימין!"
אני:"טוב נשבר לי..תמשיכי לצעוק כמה שבא לך" -הולכת לחדר-
אמא:"כן..תלכי לחדר שלך! איפה שאת נמצאת כל הזמן!"
לא פלא, לא כיף להיות בשום מקום שהנוכחות שלך נמצאת גם!
כשתתחילי להיות בן אדם, אז אולי תראי אותי קצת יותר מחוץ לחדר.
נמאס לי שאת כל הזמן צועקת עליי
כאילו שאת שונאת אותי! ואולי את באמת..
עריכה:
בתשובה, ניתנו שתי אופציות, ימין או שמאל.
לא ניתנו עוד אופציות של כיוון משעה מסויימת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
